בנושא הגיור

שלום רב, הסיפור שלי הוא כזה: אני עולה וותיקה מבריה´מ, כאשר אבי יהודי ואמי-לא. עליתי לארץ בגיל 10, אבל לעולם לא הצלחתי להתחבר למקום, לתרבות וכמובן לא לדת. היו לי תוכניות לעזוב את הארץ בסיום לימודים אקדמיים עד שפגשתי את בן זוגי, גם כן עולה וותיק מבריה´מ, אבל יהודי מבחינת הוריו (בעל תעודת יהדות ממשרד הרבנות). לאחר תהליך ארוך הגעתי להבנה, שגם ל´חצי יהודי´ אין מדינה אחרת מישראל, וא´כ להבנה שאי אפשר להיות ´חצי יהודי´ - או שכן, או שלא. והתחלתי בתהליך גיור. לפני 3 שנים סיימתי בהצלחה קורס גיור של המכון ליהדות, אך בגלל שבן זוגי לא השתתף בשיעורים יחד איתי - לא נתנו לי לגשת לבית הדין. התחלתי לחפש דרכים נוספות לסיים את התהליך בצורה כשרה ולמסד את היחסים שלנו עם בן זוג לפי דת משה וישראל. נכון לעכשיו אני לומדת אצל רבנית ןפעם בשבוע מגיעה למדרשה של בנות. אני בהחלט וללא שום ספק מאמינה בבורא עולם ובדת היהודית, שומרת על כשרות וכו",אבל אני שמה לב שככל שאני יותר שומרת - ככה בן זוגי נרתע יותר מכל מה שקשור לדת. למשל, לקראת הפסח האחרון - ניקיתי את הבית מחמץ לפי כל הכללים וחוקים, כולל מכירת חמץ (דרך שליח) ושריפת חמץ, הכשרתי כלים לפסח וקניתי מצרכים רק כשרים לפסח. אך בן זוגי לא התרגש מכל המאמץ שנעשה והמשיך לבלות במקומות בילוי לא כשרים לפסח במהלך החג. אני מאמינה באמונה שלמה שלהיות אדם טוב - אפשר וצריך להיות כל אחד: גם יהודי וגם גוי. אבל על יהודי מוטלת אחריות נוספת בקיום המצוות. יהודי חייב למלא מצוות אלו ויהיה עליו דין וחשבון בנושא, ואני גם יודעת שיש בי גם יכולת וגם רצון לקיים את המצוות, אבל אני גם מבינה, שאם אעבור גיור - לא אוכל לקיים את המצוות עם בן זוגי. ופה הדילמה שאני מנסה למצוא לה תשובה: יש לי 3 ברירות: 1. לסיים תהליך גיור ולשמור את כל הדרוש, כאשר אצטרך לאבד את כל היקר שיש לי עכשיו: את בן זוגי אהוב מאוד, את משפחתי שלא מתחברת לדת, את משפחתו של בן זוגי ואת חברי- יהודים שלא שומרים כלום. 2. או לא לעבור גיור ולהמשיך את החיים כמו שהם - הרי בתור לא יהודיה אני יכולה לקחת על עצמי חלק מעבודות שבן זוגי עושה (למשל נהיגה בשבת) מצד אחד, מצד שני להמשיך לשמור על בית כשר - וכך להקל עליו מבחינת ה´עברות´ שיעשה. במקרה הזה - אנחנו לעולם לא נוכל למסד את היחסים שלנו - כי אני יודעת גם שזה לא טוב ליהודי להתחתן עם לא יהודיה. 3. לעבור גיור ולא לשמור - שמבחינתי זאת לא אופציה, כי כמו שאמרתי קודם - אני יותר מדי מאמינה בכדי לא לשמור. מה תוכלו לייעץ לי? מה הדבר הנכון ביותר לעשות במקרה הזה? מחכה לתשובתכם, בתודה, ובברכה, אוליאנה