יומולדת 20 יש קללה אם עדיין לא התחתנו???

שלום וברכה

הגה"ק רבי ישעיה הלוי זצ"ל בספרו שני לוחות הברית (סוף פרשת תולדות) ביאר באופן אחר וזה לשונו: "ומה שאמרו תפח עצמותיו, הענין, כי האשה היא עצם מעצמות האיש, ואינו מתוקן עד שנושא אשה והיו לבשר אחד, ואם לא, תפח עצמותיו כי הוא חסר עצם". וכעין זה ביאר הגאון רבי חיים יוסף דוד אזולאי זצ"ל בספרו פתח עינים (קדושין כט ב), והגאון רבי יהושע ולק הכהן זצ"ל בספרו דרישה (אבן העזר א ו).

ברם, כך כתב המחבר (אבן העזר סימן א סעיף ג): "מיהו אם עוסק בתורה וטרוד בה, ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה, מותר להתאחר", והוא מדברי הרמב"ם (הלכות אישות פרק טו הלכה ב) שכתב מילתא בטעמא בזה הלשון: "ואם היה עוסק בתורה וטרוד בה והיה מתיירא מלישא אשה כדי שלא יטרח במזונות ויבטל מן התורה הרי זה מותר להתאחר, שהעוסק במצוה פטור מן המצוה וכל שכן בתלמוד תורה". והגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל בספרו לבוש הבוץ והארגמן (אבן העזר סימן א סעיף ד) ביאר כי המדובר הוא אף כשכבר עברו עליו עשרים שנים וכלשונו: "מיהו מי שיודע בעצמו שאם ישא אשה לא יהא לו אפשרות ללמוד תורה, שיצטרך לטרוח במזונות אשתו ובניו, והוא בן עשרים שנה, אף על פי כן אינו חייב לישא אשה..., שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, עד זמן אשר ישער בנפשו שמילא כריסו בתורה".

אולם היתר דחיה זו מותנה במה שכתב הבית יוסף (שם) דהני מילי אם אין יצרו מתגבר עליו, אבל אם יצרו מתגבר עליו, תבנא לדינא דגמרא, שאסור להתאחר ככל אחרי שעברו עליו עשרים שנה, הגם שהוא טרוד לעסוק בתורה.

דבר נפלא כתב הגאון רבי נפתלי צבי יהודה ברלין זצ"ל אב"ד וואלוז´ין בספרו העמק שאלה (על השאילתות דרב אחאי גאון שאילתא ה ס"ק ד) לבאר האיך נדחה מאי דכתיב (בראשית ב יח): "לא טוב היות האדם לבדו", מפני שהוא טרוד בלימוד התורה, והלא בפירוש אמרה תורה שלא טוב הוא, ותירץ על פי מה שפירש הנימוקי יוסף כי מה שאמרה תורה: "לא טוב היות האדם לבדו" היינו בגלל הרהורי העבירה המתגברים על האדם כשהוא שרוי בלא אשה, והנה שנו חכמים בברייתא דמסכת אבות דרבי נתן (פרק כ משנה א): "רבי חנניה סגן הכהנים אומר כל הנותן דברי תורה על לבו מבטלין ממנו הרהורין הרבה, הרהורי רעב, הרהורי שטות, הרהורי זנות, הרהורי יצר הרע והרהורי אשה רעה, הרהורי דברים בטלים, הרהורי עול בשר ודם, שכן כתוב בספר תהלים על ידי דוד מלך ישראל (תהלים יט ט): ´פקודי ה´ ישרים משמחי לב מצות ה´ ברה מאירת עינים´, וכל שאינו נותן דברי תורה על לבו נותנין לו הרהורין הרבה, הרהורי רעב, הרהורי שטות הרהורי זנות, הרהורי יצר הרע, הרהורי אשה רעה, הרהורי דברים בטלים, הרהורי עול בשר ודם", ואם כן הרי ברור כי מי שלבו טרוד בתורה, אינו בכלל אלו שנאמר עליהם: "לא טוב היות האדם לבדו", שאין הרהורי עבירה שולטים במי שנותן דברי תורה על לבו".

ולענין שיעור הזמן שיוכל להתאחר בנשואין לסיבת טירדת הלב בתורה, כתב הגה"ק רבי שלמה לוריא זצ"ל בספרו ים של שלמה (קדושין פרק א סימן נז) וזה לשונו: "ואני אומר שיש שיעור לדבר, דיותר מכ"ד שנים לא ישהה כלל, כדמסקינן בסוגיא, אמר רב הונא בן עשרים שנים ולא נשא אשה כל ימיו בעבירה, בעבירה סלקא דעתך... אלא בהרהור עבירה, אמר רבא, וכן תנא דבי רבי ישמעאל, עד עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה אימתי ישא אשה, כיון שהגיע עשרים שנה ולא נשא אשה, אמר תיפח עצמותיו, אמר ליה רבא לרב נתן בר אמי אדידך על צווארי דבריך, פירוש בעוד ידיך תקיפה על בנך, וישמע לקולך, השיאו אשה אז, מן שיתסר עד עשרים ותרתי, ואמרי לה מתמניסר ועד כ"ד, דכתיב (משלי כב ו): ´חנוך לנער על פי דרכו´, ואם כן שיעור האחרון לכל המיקל שלא ישא, לא יותר מכ"ד שנים".

וכעין שיעור זה הביא בפתחי תשובה (שם ס"ק ה) בשם הגאון רבי יעקב קאשטרו זצ"ל בעל ערך לחם שקבע גבולות שאין להתאחר משום סיבה שחוץ מגופו אלא עד עשרים וארבע שנים, ותו לא מידי.

 על כל פנים לא יותר מן כ"ה שנה

אולם הגה"ק רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל מראדין בספרו ספר המצוות הקצר (מצוה מג) כתב וזה לשונו: "והאיש שהוא בשנת י"ח נתחייב בפריה ורביה, ואם עבר עליו עשרים שנה ולא נשא הרי זה עובר ומבטל מצוות עשה זו, ואם עוסק בתורה ומתיירא שלא יבטל מחמת טירדת מזונות מותר להתאחר, ועל כל פנים לא יותר מן כ"ה שנה". 

בהצלחה - מנשה ישראל