כשמפרישים לחם צריך להביא את ההפרשה לעניים או לזרוק אותה?

שלום וברכה

מפרישים חלק קטן מאוד מהעיסה, שיעור כזית, [בגודל של קופסת גפרורים קטנה], ואת החלק הזה היו נותנים לכהן בזמן שבית המקדש היה קיים, והיה לנו אפר פרה אדומה בכדי להיטהר מטומאה. שכן הדין שחלה לרוב קדושתה נאכלת על ידי הכהן ובלבד שהאוכל יהיה טהור ללא כל טומאה.

כל עוד ולא זכינו לחזרת הטהרה, ועדיין אין לנו אפר פרה להיטהר, אנו מפרישים את החלה כפי המצווה, ובלב כבד אנו שמים את החלה בצד, ושורפים אותה [או מניחים בשקית ניילון פעמיים ומשליכים בדרך כבוד] בכדי שלא להיכשל באכילת חלה בטומאה.

מזה הטעם אנו מתפללים מיד אחרי הפרשת החלה בלשון הזה:

"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה´ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁיִּבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתֶךָ: וְשָׁם נַעֲבָדְךָ בְּיִרְאָה כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת: וְעָרְבָה לַה´ מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלָיִם. כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמוֹנִיוֹת".

בהצלחה - מנשה ישראל