חללתי שבת

שלום וברכה לבת מלך

אשרייך ואשרי חלקך, שזכית להיכלל בכוונת מאמר חז"ל במסכת ברכות [יב ע"ב]: "אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב, כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (יחזקאל ט"ז) למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאום ה´ אלהים".

מכתיבתך, הבנתי שאת באמת מתביישת ומתחרטת על החטא, וזה כשלעצמו מעלה עצומה, ועיקר התשובה כבר עשית בכך. זכרי, שעלינו להאמין שכשם שאפשר לקלקל כך אפשר לתקן, ולא עוד אלא שהעליה אחרי הירידה יכולה להיות גם סיבה למעוף ועליה כלפי מעלה. ואחר כך אין סיבה להצטער.

אעתיק לך מדבריו של אחד מגדולי המקובלים בספרו חסד לאברהם [מעין ד - נהר מ]: "יש להקשות קושיא עצומה איך יתכן מי שחטא והלך אחרי שרירות לבו הרע, ולבסוף נתחרט ואומר חטאתי וגו´, שיהיו נמחלים לו כל עונותיו בדיבור חטאתי וכו´???. והאמת, כי כל שעה שהיהודי חוטא ועובר על מאמר יוצרו, הקדוש ברוך הוא מתמלא כעס, ויצר הרע - סמא"ל שמח, והכל לפי שיעור החטא ומדריגת החוטא. וכשהיהודי מתחרט על מעשיו ואומר חטאתי, יצר הרע - סמא"ל מצטער לרוב, והקדוש ברוך הוא שמח שמחה גדולה, כי השמחה שמקבל הקדוש ברוך הוא בעת החרטה היא כפל כפלים מן הכעס שכעס בשעת העבירה, וה"ה הדאגה שקיבל סמא"ל בעת החרטה הוא כפל כפלים מהשמחה ששמח בשעת העבירה, בעבור שנחשב לפני המקום כאילו החוטא בעת החטא כאלו השוה את סמא"ל למקום, ובעת החרטה כאילו הפילו עד תהום רבה, וזה כאשר תהיה החרטה בלבב שלם".

ולכן, אם כפי שכתבת "אני יודעת כמה ציערתי את בורא עולם", הרי שכעת עלייך לדעת "כי השמחה שמקבל הקדוש ברוך הוא בעת החרטה היא כפל כפלים מן הכעס שכעס בשעת העבירה". וכנ"ל. ולמפרע, עלייך לשמוח בכך שזכית לעשות נחת לאבא שבשמים, ולחזור אליו.

מפורש בכל הספרים כי עיקר התשובה, היא הבושה מהחטא, אלא שצריך גם לתקן את העבר, על ידי קבלה מתאימה. 

אוכל להדריך אותך באופן מפורט וברור, באם תכתבי את האופן בו חיללת את השבת כי יש הבדל בחומר האיסורים.

בהצלחה - מנשה ישראל