שאל את הרב - כללי
הוצאת זרע לבטלה<>
- א' אדר א' התשע"ו
שאלה
שלום כבוד הרב, עיינתי קצת במקורות השונים לגבי איסור הוצאת זרע לבטלה, ואני מתקשה להבין מדוע העונש לעובר על איסור זה כל כך חמור. המקור התורני בפרשת וישב, יש הרבה פרשנים שטוענים שחטאו של אונן היה שסירב לייבם את גיסתו ולא הוצאת הזרע עצמה. בקשר למקורות שאומרים שהעובר על הוצאת זרע לבטלה עובר על גילוי עריות או על איסור לא תנאף, אומר שקשה לי מאד למצוא קשר ישיר בין הדברים, וגם אם אכן יש קשר העונש על זרע לבטלה אם הוא אכן תקף חמור אף יותר מהעונש על איסור ניאוף או עריות של ימינו (שהרי אין כרת). בנוסף לכך, מדוע יהודים שמוציאים זרע לבטלה אינם לוקים לרוב בכל הקללות שיכולות לבוא על אדם שמוציא זרעו לבטלה?
תשובה
שלום וברכה
[סליחה על האיחור בתשובה.]
אכן, נכון שכתוב בשולחן ערוך (אבן העזר - סימן כג) כלשון הזה:
"אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, ועוון זה חמור מכל עבירות שבתורה".
אולם כבר העירו המפרשים שם [ראה בית שמואל ס"ק א] שלשון זה הוא לאו בדוקא, ובאמת אינו החמור מכל עבירות שבתורה. ובראשונים מפורש שאיסור עריות ונידה חמור יותר מזרע לבטלה. ובאמת יש להוכיח שאין לשון זה בדוקא, שהרי כלשון הזה עצמו נאמר גם על איסור לשון הרע שהוא חמור מכל עבירות שבתורה, וכך נאמר בדברי חז"ל על איסור ביטול תורה, וכן אמרו על איסור הלוואה בריבית, כמו גם על חילול שבת, וחילול השם, ועוד, הרי שמדובר בהפלגת החטא לומר שהוא מן החמורים, אבל לא לומר ולקבוע על היותו חמור מכל העבירות האחרות.
לגבי הנאמר בזוהר הקדוש בפרשת ויחי שעל חטא זה לא מועיל תשובה, כבר הראו כי בזוהר הק´ במקומות אחרים מפורש שמועיל תשובה לחטא זה כמו לכל החטאים, ואין דבר העומד בפני התשובה.
ובביאור דברי הזוהר, כותב האדמו"ר הקדוש רבי צדוק הכהן מלובלין זצ"ל בספרו המיוחד על העניין הזה "תקנת השבין" (אות טו) כך:
קודם יש להניח כדבר ברור שמה שאמור בזוהר שהמוציא זרע לבטלה חמור מרוצח, אינו כפשוטו, שיהיה איסור זה חמור משפיכת דמים ממש שחייבין עליו מיתה, שהרי הוצאת זרע לבטלה אין עונש כלל בית דין, ואפילו מלקות אין. כמו כן, רוצח נחשב בין שלשת העבירות החמורות, שיהרג ואל יעבור, ואילו בהוצאת זרע לבטלה פשוט שאין הדין יהרג ואל יעבור.
וההסבר הוא לפי המבואר בלשונות הזוהר במקומות אחרים שעם כל תוקף הטומאה שבעוון הוצאת זרע לבטלה אין בזה עונשי גיהנום חמורים ביותר מבשאר עבירות, וכל החומר שבו, הוא, בהעדר המעלה והזכות לראות פני השכינה ומניעת הכניסה למדריגות עליונות, ושלכן נשמות השייכות למקומות גבוהים ביותר, והעתיד שלהן הוא לחזור לאותו מקום, הרי שבכדי שיהיו ראויים לחזור למקור הם צריכים זיכוך גדול על חטא זה, ובמעלתו של התנא הקדוש של רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו, השיכים במקור למקום הכי עליון, הרי שהחטא הזה לגביהם הוא מהדברים שלא מועיל תשובה, ולא יוכלו לחזור למקומם אם היה חטא זה בידם.
וזה שנשמתו חצובה משורש הנמוך יותר ממעלתו של רשב"י יש לו תקוה בתשובה גדולה, ולכן אמרו בעלי הנשמות הגבוהות כמו האריז"ל והרוקח את התושבה הגדולה שצריך לעשות על העניין הזה, וזה מתאים לאנשים בעלי נשמות כמוהם, לנקות ולזכך שלא יפריע חטא זה בידו מלחזור למקורו הגבוה. אולם לגבי הנשמות הרגילות מבני ישראל, די להם על הוצאת זרע לבטלה בתשובה רגילה כמו על כל מצוות עשה, שאינו זז מהמקום עד שמתקבל בתשובתו. עד כאן תוכן דבריו.
ויצויין לדבריו הקדושים של הגאון ה´אבני נזר´ בספרו על הלכות שבת ´אגלי טל´ בהקדמה לספר, כי לימוד הלכות שבת מהוה תיקון שלם על העניין הזה, וכלשונו:
"ובחרתי להדפיס תחילה בהלכות שבת, ...כי שבת במרה נצטוו, ובזוהר מבואר שהיו נחוצים למצוות שבת לתיקון מכירת יוסף, כי צדיק ושבת וברית חד. ובזה יובן, כי שבת נחוץ לתיקון הברית, וממילא גורם שמירת הברית. ועל-פי זה יובן נחיצת הלימוד בהלכות שבת לתיקון פגם זה, כי תיקון הברית תלוי ביותר בלימוד התורה, וביותר בלימוד התורה בעיון, על-פי מה ששמעתי מאדמו"ר זצ"ל בפירוש דברי הזוה"ק, שעל חטא הוצאת זרע לבטלה אינו מועיל תשובה, משום דתשובה היא מלב, כדכתיב (ישעיהו ו י): "ולבבו יבין ושב ורפא לו", ופגם שבזרע הוא במוח, והרי הקלקול למעלה ממקום התיקון. וכן מצאתי בספר זרע קודש. ועל-כן, עיון הלכה, שהוא במוח, וכל שכן מי שמחדש חידושים, הרי התיקון גם-כן במוח. ומעתה יובן, שהלימוד ועיון בהלכות שבת, שמצוות שבת בעצמה היא תיקון על פגם הברית, על אחת כמה וכמה שהלימוד הזה הוא תיקון עצום לחטא זה".
חז"ל קבעו את הגיל הרצוי לנישואין, בגיל 18. עד אז יש להשקיע את המחשבות בלימודים, וכשהאדם מסופק נפשית, יש לו מרגוע מיצר הרע, ובפרט בעניין הזה, וכמו שכתב הרמב"ם: "אין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה".
בהצלחה – מנשה ישראל
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il