נוסח ספר התורה - האכן הכל שוה

שלום וברכה

אדרבה, הצגת קומץ השינויים המזעריים, אך ורק בעיניני כתיב, מלא או חסר וכדומה, מורה על כך שמלבד שינויים אלו לא התאזרחו שינויים נוספים, שהרי קומץ שינויים אלו נודעו כתוצאה מפגישת קהילות רחוקות מאוד זו עם זו, וראינו כי כלל התורה כולה נשמרה כצורתה המדוייקת בכל מקום ומקום ללא אפשרות של מפגש ותיאום גירסאות.

ואין הבדל בין התורה שבעל פה בתימן לבין התורה שבעל פה מצפון גרמניה, ורק שינויים מזעריים נוצרו מכורח הנסיבות עקב הגלויות הרבים. אנחנו ב"ה לא מטאטאים שום דבר מתחת לשולחן, ואם ישנו שינוי בין המסורות איך לכתוב מילה מסויימת היא מוצגת ברשות הרבים, ודנים איך על כל קהילה לכתוב בספרי התורה שלה. ודוקא משום שאנחנו כך, לא יתכן שהשתילו לנו במהלך ההיסטוריה איזה תורה חדשה.

ואכן, קיימים שינויים מזעריים בטקסט של ספרי הקודש, בין ספרדים לאשכנזים יש שינוי אחד, וקהל התימנים יש להם עוד כמה שינויים, אולם יש להדגיש ולחזור ולהדגיש שלא נמצא ולו שינוי אחד שיש בה שינוי משמעות, וכפי שלימד אותנו אחד מגדולי הדורות המנחת חינוך (מצוה תרי"ג) מראש כשנמסרה לנו התורה התקבלה ההלכה כי שינוי בכתיב חסר או בכתיב מלא שאינו משנה את המשמעות אין בכך משום פסילת הספר.

ומתוך כך אלו המילים שתלויים בהם הלכות ודינים הנלמדים לפי הכתיב המדויק של המילה [ויש רבים כאלה מאוד], אכן לא חלו שום שינויים, מאחר והמסורת הקפידה על כך מאוד, וספר התורה אף פסולה במקרה של שינוי מהסוג הזה. ואביא קצת מלשונו של המנחת חינוך: "והנה אין מקיים המצוה [של כתיבת ס"ת] עד שיהא כתוב כדין ספר תורה, אבל אם יש בה דבר הפוסל, או חסר או יתר אפילו אות, אינו יוצא ידי המצוה כי אינו ספר תורה כלל, ולפי זה מצווה זו רופפת בידינו, שהרי מבואר בקידושין (ל` ע"א) שאנו לא בקיאים כל כך בחסרות ויתרות, א"כ כיון שאין אנו בקיאים א"כ אפשר שאנו כותבים מלא חסר או איפכא ואין מקיימים המצוה כלל.

וזה קשה, כיון שכתיבת ס"ת מצות עשה היאך לא נתנו לבם שלא לשכוח את הדקדוק הנכון, ולמה נשכח בימי האמוראים, כי בימי התנאים עדיין לא נשכח כמבואר בסנהדרין (ד` ע"א), והיאך נשכח בימי האמוראים". "ונראה לענ"ד בירורן של דברים דיש שני מיני חסר ויתר, אחד שעל ידי החסר או היתר נשתנה פירוש התיבה או יוכל להשתנות, דרך משל... א"כ משתנה פירוש התיבה ע"י חסר או יתר, בודאי הספר תורה פסול ואין לו דין ספר תורה כי היא תיבה אחרת מכפי שנמסר לנו, אך יש חסרות ויתרות דאינו משתנה פירוש התיבה ע"י זה, כגון אהרן בפרשת תצוה [שמות כ"ט, ט"ו] במסורה קטנה יש מסורת שנכתב מלא בוא"ו, וכן ראיתי בספרי תורה ישנים, אך הרבה בעלי מסורת חולקים על זה, וכן נוהגים כיום, עיין באחרונים.

וכן פצוע דכה דיש קצת מסורות שנכתב באל"ף לבסוף וכן ראיתי בספרי תורה ישנים, והיום כותבים בה"א בסוף, דברים כאלו כיון שאין משתנה פירוש המלה על ידי זה, באופן זה אין קפידה בחסרות ויתרות". "והנה החלק הראשון ודאי לא נשכח כלל, ובפרט שנדרש הרבה דינים מהכתיבה ונפקא מינה לדיני התורה, שהרי ע"י כתיבתו המלא חסר או להיפך מהפך תורת אלוקים חיים, וחס ושלום בודאי לא נשכח אפילו כחוט השערה מהדין, ובפרט שנוגע למצות עשה של כתיבת ספר תורה, וחס ושלום שתתבטל מצות עשה ע"י שכחה, כי בודאי אינו ספר תורה כלל.

אך אותם חסרות ויתרות שלא נשתנה פירוש המלה כלל בין חסר או יתר אינו מזיק כלל ופשוט לי שאינו מעכב כלל, וזה שכחו קצת, ויוצאים בכתיבה זו המצוה בשלמות. ואם כי כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה כידוע, מ"מ כיון דאינו משתנה פירוש התיבה, ובקריאה אינו ניכר אם מלא או חסר לית לן בה. כן נראה לי, שאין סברא כלל דמצוה הנהוגה תשתכח חס ושלום שלא יוכלו ישראל לקיים מצות עשה מן התורה בכמה דורות חס וחלילה והעיקר כמו שכתבתי". עד כאן העתקתי מלשונו. וידוע כי אכן אין נמנעים אשכנזים מלעלות לספר תורה אשכנזי, וכן להיפך, מאחר והשינויים שישנם, אינם פוסלים, ובאמת יש מקום לשני המסורות בסוד `אלו ואלו דברי אלוקים חיים`.

האריז"ל מבאר את השינויים שישנם בקהילות ישראל בנוסחאות התפילה, על פי ההקדמה שישנם שנים עשר חלונות בשמים נגד שנים עשרה השבטים וכל שבט יש לו חלון אחר דרכו נכנסים התפילות שלו, ולכל חלון ישנו את הנוסחא המיוחדת שלו, וכן הוא בעניין הזה. וראיתי פעם דבר נורא בספר קבלה כי מכיון שהתורה הוא החותמת של הבריאה, וכל מקום ומקום בעולם מכוונת לפסוקים אחרים בתורה, ולפי הסוד שבכתוב שמכוון נגדו כך מתנהלים שם הענינים, ולכן אלו המקומות בעולם שאין שם יציבות, כמו מלחמת אחים, או רעידות אדמה וכדומה, הרי זה משום שבמקרא בתורה שמכוון למקום הזה חלו מחלוקות בין קהילות ישראל איך לכתוב בדיוק, וזהו השורש של אי היציבות שם.

בהצלחה – מנשה ישראל