פיאה במקום כיסוי ראש

שלום וברכה

אם אימך בת לקהילות אשכנזים היא יכולה לסמוך ברווח על תשובת גדול הדור המצורפת בזה: בהצלחה - מנשה ישראל שו"ת אגרות משה חלק אה"ע ב סימן יב בענין פאה נכרית עש"ק י"א תמוז תשכ"ב. מע"כ ידידי הנכבד מוהר"ר דוד לאפא שליט"א. הנה בענין פאה נכרית שנשאלתי מרעייתך הרבנית הכבודה תחיה אשר כתר"ה רוצה לידע דעתי בזה. הנכון לענ"ד אף שיש מי שחושש לאסור פאה נכרית משום מראית עין, [עיין בעטרת זקנים או"ח סימן ע"ה], מ"מ רוב רבותינו וגם מאלו שסומכים עיקרי ההוראה עליהם, מתירים.

והם, הרמ"א שם, ובסימן ש"ג בדרכי משה, והמג"א והפמ"ג, וכן משמע גם מהגר"א שסובר כן שלא אסרו בזה משום מראית העין. וכמעט שמוכרח מהגמ` פרק במה אשה שאם איירי דיוצאה בפאה נכרית דוקא במכוסה לא היה שייך לומר דעל שערות זקנה לילדה ניחוש למחכו עלה. והטעם פשוט שכיון שלא מצינו בגמ` שאסרו אין ללמוד ממקומות אחרים שאסרו משום מראית עין, שאין ללמוד מק ום אחד ממשנהו, ולכן נאמר איסור מראית עין ביחוד בכל דבר שאסרו. ובפאה נכרית ודאי הא אין ללמוד,

א. דאין זה איסור לאו אלא איסור עשה, דעל האשה להיות צנועה ולכסות ראשה, ואין ללמוד ממה שאסרו בשבת ועוד איסורי לאוין.

ב. ועוד משום שברוב הפעמים ניכר שהשערות הם מפאה נכרית, ואף אם אינו ניכר לאנשים שאין מסתכלים כ"כ בנשים עד שיכירו, מ"מ לנשים ודאי ניכר ברוב דרוב ואולי גם כולן ניכרות, ולכן בשביל מה שנזדמן לפעמים רחוקות שלא ניכר לא אסרו. וכעין ראיה לזה מהא שמותר להתגלח הזקן במספרים כעין תער ולא אסרו משום מראית העין אף ששם הוא מאיסורי לאוין וגם הם חמש לאוין, הרי שלא בכל דבר אסרו.

ואולי גם שם הוא משום שברוב הפעמים ניכר להרגילים להתגלח שאינו גלוח בתער, ולכן לא אסרו בשביל פעמים רחוקים שלא ניכר, ואף שמצוי בקרב אנשים שאין מתגלחין שהם אין מכירין כל כך, מ"מ כיון שלהמתגלחים הוא ניכר אם גילח ב תער או לא, כבר הוא כידוע זה לכל, שאחד יגיד לשני, וכן הלאה, וידעו הכל שפלוני מתגלח במספרים ובסם וכדומה ולא בתער. וא"כ כל שכן באשה שעיקר היא נמצאת בין הנשים שהן מכירות שהיא פאה נכרית שאין לאסור בשביל שיטעו אנשים שאין מכירין זה דנחשב כידוע גם להם.

ואף אם היא אשה שמלאכתה בין אנשים נמי כיון שעכ"פ ניכר לנשים אין לאסור, וממילא אין לאסור גם כשלא ניכר לפעמים, אף אם היה זה מאיסורי לאוין, וכ"ש שהוא רק מאיסורי עשה שאפשר שאין איסור מראית עין בזה. ג. ויש עוד טעם גדול במה שלא אסרו בפאה נכרית, דכיון דידוע לכל שיש אפשרות ללבוש פאה נכרית שתהיה נדמית כשערות האשה עצמה אין לאסור, דלמה יחשדוה הרואים מרחוק ואלו שאין מסתכלין כ"כ בנשים שהשער הנראה הוא משערות האשה עצמה כיון שהיא מוחזקת לאשה כשרה, ויודעין שמקרוב ודאי מכירין שאינן שערותיה, והרואים אותה בקרוב ומסתכלין הרי ברוב הפעמים יכירו שהיא פאה נכרית.

ואין לומר שבמדינתנו זו בזמן הזה שנתפרצה שרוב נשים בעוונותינו הרבים אין מכסות ראשן, שלכן אולי יאמרו גם עליה שהיא מהפרוצות בזה, שלכן אף שלא אסרו רבנן יש לנו לאסור, אין לומר כן .

א. שאנו אין מחדשין איסור מה שלא אסרו מתחלה בגמ` והגאונים .

ב. שאין לחשוש שיצא קלקול מזה, שלהמכירין אותה לא יהיה שום חשד כיון שיודעין שהיא אשה כשרה, ולאלו שאין מכירין אותה ויאמרו שגם היא מהפרוצות בזה, הרי לא ילמדו ממנה יותר משאר הפרוצות שהן הרבה בעוה"ר, ולא מצינו שאסרו באופן כזה.

וטעם זה הוא גם על מה שלא אסרו לגלח במספרים כעין תער ובסם שמכיון שידוע שאפשר לגלח כעין תער בדבר המותר לא יחשדוהו, ואף שנתפרץ בעוה"ר שהרבה מגלחין בתער מ"מ אין לאסור עתה מה שלא אסרו מתחלה, וגם להמכירין אותו לא יהיה שום חשד כיון שהוא בחזקת כשרות ולהאין מכירין לא יצא מזה שום קלקול בזה שיחשבו עליו שגם הוא מהעבריינים יותר ממה שנמצאים שאר העבריינים.

ולכן מן הדין אין כבוד תורתו הרמה יכול למחות ביד אשתו הרבנית החשובה מללבוש פאה נכרית, שאף אם כתר"ה רוצה להחמיר אינו יכול להטיל חומרותיו עליה שזהו רק דין שלה, וכיון שהיא עושה כדין שהוא כרוב הפוסקים ושגם נראה כמותם, אינו יכול להחמיר עליה אף אם לא תכסה כלל הפאה נכרית, וכ"ש כשהיא רוצה להלביש כובע עליה שיכסה רוב מהפאה נכרית שאין לכתר"ה להקפיד כלל. ואם כתר"ה הוא מהנוהגין להתגלח בסם ומספרים כעין תער ולא חש על עצמו למראית עין שהוא רק מטעמים שבארתי ודאי לא שייך שיחמיר עליה בפאה נכרית שהרי הוא כסותר הנהגת עצמו שאותן הטעמים איכא בזה עוד מכל שכן כמו שבארתי. ידידו, משה פיינשטיין