חברה והשקפה

שאלות על הגמרא

  • כ"ה אדר א' התשע"ד
אא

שאלה

שלום, אני בתהליכי התחזקות, משתדל כמה שיותר ולאט לאט. לאחרונה גיליתי כמה דברים שנורא מציקים לי והייתי שמח לקבל עליהם תשובה. האחת- בגמרא יש דברים שסותרים איפשהו את מה שקורה היום במציאות. כמו שאיילה יולדת רק ע"י הכשת נחש, מה שהיום אפשר לראות שלא נכון. שתיים, כתוב שהקב"ה מאכיל את העורבים לאחר שהאמא עוזבת אותם, אבל ממה שנוכחתי לשמוע האמא כן נשארת ומאכילה אותם. שלוש, אם אסור להשקות את האדמה בשבת, וכתוב שהקב"ה הוא היחיד שמשקה את א"י, איך זה ייתכן שיש גשם בשבת? ארבע, בעניין השבות דשבות, אני כבר לא יודע איזה מצוות/הלכות באמת צריך לקיים, ואיזה הלכות נוספו רק שמא לא יקרה חס וחלילה איכשהו חטא אחר, הרי אם אני יכול לשלוט בעצמי במשהו אחד ובטוח בזה, למה צריך עוד רתיעה? חמש, אומרים שאם אות אחת בתורה היית מיותרת כל התורה הייתה פסולה, אז איך זה שיש הבדלים באותיות עצמם בין הספרי תורה האשכנזיים לספרדיים. תודה מראש אני באמת מחכה לשמוע תשובות

תשובה

שלום וברכה

א. דברי חז"ל בהרבה מהמקומות נאמרו בדרך רמז, ובפרט המאמרים בענייני אגדה הנמצאים בש"ס ובמדרשים אין להבינם בהרבה מקומות בדרך הפשט אלא בדרך הדרש, ולעתים המאמר מתפרש רק על פי הסוד – תורת הקבלה. לדוגמא מה שנאמר בפרשת יתרו שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצריים על כנפי נשרים, אין פירושו כפשוטו שבאו נשרים עם כנפיים רחבות ועליהם ישבו מליוני בני ישראל בצאתם ממצריים, הפירוש האמיתי הוא בדרך הקירוב שנקבצו בבת אחת ממקום גדול ובאו במהירות רבה כאילו הביאו אותם נשרים, וזהו דרך המקרא בהרבה מקומות, וכך הוא מתפרש בדרך הרמז גם על ענני הכבוד שנשאו את עם ישראל ממקום למקום. כך גם הסיפור של האילה והנחש המובאת בתלמוד (בבא בתרא טז ע"ב) ונדרש על הכתוב בספר איוב (פרק לט פסוק א)

הֲיָדַעְתָּ עֵת לֶדֶת יַעֲלֵי סָלַע חֹלֵל אַיָּלוֹת תִּשְׁמֹר: מתפרשת בדרך הרמז כפי שביאר הרלב"ג שם וזה לשונו: "יהיה הרצון בזה, לפי מה שאחשוב שזה הבעל חי אינו נולד כי אם בקושי גדול, ולזאת הסבה יהיה הוולד בתכלית הסכנה, ועם כל זה ינצל להשגחת השם יתברך בנמצאות". ודימה את השגחת הבורא כאילו היה בא נחש ומרפה את מקום הלידה, אבל באמת זה נעשה מאליו בהשגחת הבורא. ועניין משל הנחש כמו משל כנפי הנשר בצאתם ממצריים, הכל כינויים על ההשגחה האלוקית.

ויש לדרש זה גם ביאור על דרך המוסר שנראה קרוב אל הפשט, וכמבואר בספר יערות דבש (חלק ראשון - דרוש ג) שזהו רמז על כנסת ישראל הנמשלת לאילה בהרבה מקראות בתנ"ך, ולפי שהלידה שלה דהיינו הגאולה הנמשלת בלידה הרבה פעמים בתנ"ך קשה לבוא, ומה עושה הקב"ה מזמין נחש שיכיש אותה, ועל ידי זה האיילה מתעוררת בתשובה וזוכה לגאולה - לידה, והנחש הוא רמז למלך רשע שיאיים על אם ישראל ועל ידי זה כשיראו עם ישראל שאין שום דרך הצלה ישאו עין לאביהם שבשמים, ואז יזכו לגאולה. כולי תקווה שאיומי המטורף מאיראן הן אלו הכשות הנחש שיעוררו את איילת השחר היושבת בארץ ישראל לתשובה שלימה, ואו אז נראה בקרוב עין בעין איך שהאיילה יולדת ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב.

ואני מצרף לך בזה את לשונו של הספר הנ"ל המבאר את המאמר באריכות. אמרינן בגמ` [ב"ב טז ע"ב] אילה רחמה צר ואי אפשר לה להוליד, מה עשה הקב"ה, מזמין לה נחש ונושך במקום הלידה ומזה מולידה: וזה עניין ישראל, כי אמרינן (סנהדרין צז ע"ב) אם אין ישראל עושים תשובה אינם נגאלים, מה עשה הקב"ה, מעמיד להם מלך צר כהמן, ומתוך צרה עושים תשובה.

וזה הנמשל, כי רחם של ישראל צר להוליד תולדות של צדיקים תורה ומעשים טובים ותשובה, כי בעו"ה אפס עצור ועזוב, ועל זה אמר הנביא [מ"ב יט, ג] באו בנים עד משבר וכח אין ללידה, והיינו להוליד בתשובה הגאולה והישועה. מה עשה הקב"ה, מזמין לנו נחש, היינו מלך כהמן, שנושך אותנו ומכאיב אותנו, עד שעל ידי כך חוזרים בתשובה, ומזה הולידה והצמיחה צמח צדקה וישועה לישראל, וזהו ענין אילה, ולכך המשיל דוד כנסת ישראל לאילה. וכן היה במשה, כי משה אמר והן לא יאמינו וכו`, כי ראה משה שאין הדור זכאים, כמו שנא` [יחזקאל טז. ז] שערך צמח וכו` ואת ערום ועריה, מתורה ומעשים טובים, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח מעכו"ם שנדבקו בהם, ואם כן היה קשה למשה ולזקני הדור להאמין שיהיה יום פקידה, כי חלילה אל לא יעות משפט, כיון שאין ישראל זכאים לכך:

ולכך הראהו השם נחש, הרצון שיהיה נחש נושך, והיינו קושי השעבוד שהרע מאוד לישראל, ומתוך זה ישובו בתשובה ויאנחו בני ישראל ויזעקו ותעל שועתם אל האלהים, וזהו ויהי לנחש, כי רמז לו קושי השעבוד, ומשה בהרגישו קושי השעבוד המר הזה, הצר לו למאוד, ופחד לנפשו פן ח"ו ישראל לא יוכלו לעמוד בנסיון ושעבוד המר הזה, כמ"ש [שמות ה, כב] למה הרעותה לעם הזה וכו`. אמנם תכלית התקנה לסבול גזירת גליות הוא, בהכניעו עצמו לכך ולקבלו בהכנעה והשפלה, כמאמר חז"ל סוף יבמות (קכא.)

כל גל וגל שבא עלי נעניתי והרכנתי ראשי, ללמדך אם צרות יבואו על אדם, ירכין ראשו ובזה יוכל לסבול: וזה מאמר השם שלח ידך ואחוז בזנבו, הרצון, ההכנעה והשפלות, כאמרם [אבות פ"ג מי"ד] הוי זנב לאריות, ובזה תוכל לו, ויהיה מנחש מטה ישע, כי עי"כ תצמח הגאולה, וכן היה, כי ע"י קושי שעבוד באה הגאולה, וכן הדבר באסתר, כי אז היה זמן פקידה למלאות ע` שנה, והיו צריכים ישראל לתשובה, כי אין לך פקידה בלי תשובה, וישראל רחמם היו צר ורחוקים מתשובה, הזמין להם הקב"ה נחש בריח, הוא אחשורוש והמן, ועל ידם חזרו בתשובה, לכך נמשלה אסתר לאילה, ולכך אמרו אילת השחר, כמו נחש הנושך, שהוא תכלית הצרה ונזק, ואחר כך באה הישועה, כן היה קודם האיר המזרח, שהכוכבים אספו נגהם להיותם שקועים תחת אופן וקשרי הלילה המתגברים והולכים, עד שחשך מזלם וכמעט רגע האיר היום, וקראהו הזוהר קדרותא דצפרא, וכן היה בזמן אסתר, כי היה חשך מאד, וע"י נשיכת הנחש היה אור לישראל בגאולת הזמן, ואחר כך בבנין הבית על תלו, ולכן נקרא אילת השחר:

ב. בקשר לעורבים מאחר ומבואר בגמ` שר` מאיר ראה שהעורב עזב את ילדיו וה` הזמין להם יתושים, כנראה מדובר בסוג עורב אחר אשר לא מוכר לנו, וכידוע ישנם כיום 40 סוגי עורבים, וייתכן שהיו עורבים נוספים שנכחדו כעת.

3. קושיא זו מובאת במדרש, והתירוץ על כך ענה ר` עקיבא, ואסביר את הענין. מאחר וכידוע האיסור בשבת הוא ליצור יצירות חדשות בשבת, ולכן לנו אסור להשקות את השדה מאחר ואנו יוצרים יצירה חדשה בשבת דהיינו מוציאים את כוח הגדילה שיש באדמה ומכנסים לפירותוכדו`, אבל כלפי הבורא אין בכך שום יצירהף מאחר והדבר משול כמי שלוקח מיד ימינו ליד שמאלו. את כל המצוות כולם חובה לקיים, וגם את דברי חכמים חובה לקיים, וכך נצטוינו חכמים, שיעשו משמרת למשמרת, שלא יגיע אף אחד לידי חטא חמור, וגם אם הינך חושב שאתה יכול להישמר מהחטא ללא שמירה על איסורים דרבנן, הינך חייב לציית להם.


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה