אכזבה, כאב ובלבול

בס"ד

 

שלום וברכה,

 

צר לי מאוד לשמוע את מה שסיפרת. ואני מקווה שאת ואחותך תמשיכו להתחזק, ולא תתנו למקרה המכוער הזה לפגוע באמונתכן. שהרי בלי האמונה - למה לנו חיים? האמונה היא כל חיינו.

 

ולגבי הסיפור המכוער עם אדם זה - איני מכיר את המקרה, אך ממה שסיפרת נראה כי היראת שמים שלו היתה רק למראה, ולא נבעה מפנימיות.

 

אי אפשר לקיים רק חצי מעשרת הדברות! הרי חמש הדברות הראשונות עוסקות במצוות שבין אדם למקום, וחמשת הדברות האחרונות עוסקות במצוות שבין אדם לחבירו. 

 

כשנאמר "ואהבת לרעך כמוך", לימדה אותנו המסורת שזו אשתו של אדם, שעליו לאהוב אותה כגופו ולכבדה יותר מגופו.

 

* * *

 

  התופעה של חוסר הקפדה במצוות שבין אדם לחבירו - לדעתי היא מדד ראשון להכרת רמתו הרוחנית האמיתית של כל יהודי: כי מי שאינו מתחשב ברגשותיהם של אחרים, ודאי שגם בתורה אינו מאמין באמת, אלא משתמש בתורה ככלי להשגת מטרותיו האישיות, וכקרדום לחפור בה.

חז"ל בפרקי אבות (פרק ב) שאלו מהי המידה הטובה שידבק בה האדם, והציעו תשובות שונות, עד שלבסוף הגיעו ליסוד היסודות: "איזו היא דרך ישרה שידבק בה האדם... רבי אלעזר אומר: לב טוב. אמר להם: רואה אני את דברי אלעזר בן ערך שבכלל דבריו דבריכם!" - כלומר הכל מתחיל בלב טוב, והוא השורש לכל המצוות והמעשים.

 

ואצטט לך מדברי החזון איש, בספרו "אמונה וביטחון" (פרק ד, עמוד מז):

"קיימת הדעה כי יש בני אדם שלמים במצוות שבין אדם למקום יתברך, וחסרים בתיקון המידות, והן רעים בין אדם לחברו. אמנם אין דעה זו קיימת באמת לחודר אל פנימית חזיון הזה, כי באמת זה שמדותיו כברייתן (-כטבעו) ולא הותקנו על פי המוסר והדעה, והוא מסור ביד יצרו ואין יצרו מסור בידו - לא יתכן שיהא שלם במצוות שבין אדם למקום. ואם מקיימן במידה ידועה - הוא רק מפני שאינו פוגש בהן התנגדות מטעם אחת המדות המגונות, אבל בהיפגשו בהתנגדות שלהן - לא תעמוד יראתו בפניהן. ומעשים שבכל יום שה'חרד' הזה לא עלה לתורה כאשר קראוהו לעלות, באשר חשב כי לא לפני כבודו היא זו המנה שחלק לו הגבאי כפי סימני הכבוד המוחזקים בציבור ההוא, וכרגע לא חת (-חשש) ממה שאמרו (חז"ל): 'ועוזבי - זה שקורין לו לעלות לתורה ואינו עולה', זאת אומרת שאדם זה מקולקל בשורשו, שיצר הרע שופטו, וכל עשיית מצוותיו הן פרי ההרגל המתאימות לכבודו ולתאוותו ולמהלך חייו בשטפו הטבעי, אבל נסה נא לפגוע בו - כי אז יהפוך הקערה על פיה. ואמנם להיות הפגשו במלחמת המידות בדברים שבין אדם לחברו מצויה, והפגישה עם התנגדותם לתפילה וקריאת שמע וכיוצא בהן אינה מצויה, נדמה לבני אדם כי הוא 'חרד לחצאין' ויש בו מחיצה מפסקת בין מצוות למצוות, אבל האמת שזה וזה אין בו".

 

אני ממליץ לך ולאחותך לצפות בהרצאותיו של הרב יגאל כהן שליט"א, שמדבר רבות ונצורות בנושא חשוב זה של אהבתך לרעך כמוך, והיחסים הנכונים בין גבר לאשתו:

 

 

כדאי שתצפו בהרצאותיו בקביעות, ובעז"ה תתחזקו. 

 

בהצלחה!

 

בברכה,

דניאל בלס