האם שייך לחשוב מה היה קורה אילו משהו מסוים לא היה קורה?

תודה רבה לכם על הכל, בעז"ה שיבנה בית המקדש במהרה ונזכה לביאת משיח צדקנו אמן! 1) האם שייך לחשוב מה היה קורה אילו משהו מסוים לא היה קורה? או שיש בזה חוסר אמונה. הכוונה שלפעמים זה מסתדר ולפעמים זה לא. למשל אם אני חושב "מה היה קורה לו לא הייתי חוטא" הבנתי שאין צורך לחשוב על זה כי אם זה קרה סימן שככה ה` רצה וזה היה צריך לקרות כנראה, והצטער ולהמשיך הלאה ולחשוב איך לשפר את זה. אבל למשך שמעתי היום שיחה של לחשוב "מה היה קורה אילו בית המקדש לא היה נחרב..." אבל הרי אם זה קרה - סימן שכך ה` רצה - והכל לטובה, לא? מקווה שהבנת אותי. 2) מה ההבדל בין צער לעצב? 3) אני חוזר בתשובה, מה עלי לעשות עם חברי? האם עלי להתרחק מהם? הם אינם רצינים והם ליצנים, ואני מרגיש שאני איתם שאני רק מתרחק במקום להתקרב... מה עלי לעשות? 4) למדתי שצריכים להתפלל לקב"ה מתוך שמחה, אבל את האמת, אני מרגיש אליו מחובר רק כאשר אני רציני ועצוב, ורק כך אני מרגיש חיבור עצום, כשאני כמעט בוכה בתפילה. למה זה ככה? 5) האם הספר "החטא ועונשו" מומלץ? 6) האם מותר להעמיד הורים ולשאול אותם שאלות שישאירו אותם במבוכה או יעמידו אותם במקום? (בנושא דת) למשל לשאול את אמא למה היא לא שמה כיסוי ראש וכו` (והיא מחנכת את אחי הקטן למצוות וכל זה והרי היא בעצמה לא עושה) 7) האם מותר לשקר למטרה טובה? למשל להגיד למישהו שלא היה כיף במקום מסוים כדי שלא יתבאס שלא בא למרות שהיה כיף, או למשל להגיד למישהו שעבדתי בזמן שהתנדבתי... 8) למדתי בספר "בגן האמונה" שאם אדם פוגע בך או עושה לך משהו, תדע שזה מהקב"ה, ואל תחשוב שזה הוא וגם אל תפנה אליו בטענות, אלא פשוט תסתכל על עצמך ותעשה חשבון נפש והכל, כי זה הכל מהקב"ה, ומצד שני כתוב ברמב"ם הלכות דעות פרק ו` "כשיחטא איש לאיש.. לא ישממנו וישתוק אלא מצווה להודיעו למה עשית לי כך וכך ולמה חטאת לי" איך זה מסתדר? ממש תודה לכם על הכל