תורה ומדע
שאלות תורה ומדע
- י"ב אדר א' התשע"ו
שאלה
שלום רב, שמי יעקב סינואני. בעל תשובה ב"ה מזה 8 שנים, כיום לומד בישיבת תורת החיים של הרב שמואל טל שליט"א ומאושר שם. לאחרונה, רציתי לעשות בירור בעקבות מספר שאלות שעלו לי בנושא תורה ומדע, אשמח אם תוכלו להעשיר אותי בידע הרב שלכם בנושאים אלו. ומכל מקום, יש נקודה שממנה אני חושב שצריך לגשת לבירורים כאלו: צריך לגשת מתוך אמון פשוט בחז"ל ובתורת ה'. לא עליך המלאכה לגמור; וגם אם נותרת עם שאלות – זה לא נורא. ועדיף להשאר בצ"ע מאשר לענות תשובות דחוקות שאינן אמיתיות (ראה ש"ך חו"מ סי' פד ס"ק יד). וצריך לגשת לשאלות אלו מתוך אימה ויראה מחז"ל הקדושים. וכבר העיד הרב דסלר (מכתב מאליהו ח"א עמ' 75) שכל מי שלא ראה את גדו"י דנים בסוגיות של כלל ישראל, לא חווה תחושת אחריות מימיו. אך מכל מקום אין זה סותר שאנו צריכים לברר האמת בכל דבר ולתת מקום לשאול שאלות חשובות. להלן השאלות: א. קשיים בעניין הריגת כינה בשבת אף לאור דברי הרב זמיר שליט"א: לכאורה לגבי הריגת כינה בשבת, התירו זאת חז"ל ע"פ ההנחה שכינה אינה פרה ורבה אלא נוצרת מהזיעה (שבת קח ע"א). אמנם בימינו ידוע שהכינים פרות ורבות ע"י זכר ונקבה. וראיתי שהרב זמיר שליט"א נדרש לסוגיא זו במהפך 2, וכתב להוכיח מגיטין (סט ע"ב) גבי רפואה לצמרתא (פירש"י: "אבן הגדילה בגיד ועוצרת השתן") שאחת הרפואות לכך היא: "ליתי כינה דזכר ונקבה, וליתלי ליה לאיש באמה ולאשה באותו מקום", שגם מציאות זו של זו"נ היתה ידועה לחז"ל. ועוד הביא שם, שכיום נתגלה שחלק גדול מאוד מהכינים אכן נוצרות ע"י הפריה בתולית, וכינים אלו לא החשיבום חז"ל לבעלי חזקת חיות ורוב הכינים היו מזנים אלו, ולפיכך התירו להורגן בשבת מדין כל דפריש מרובא פריש (יו"ד סי' קי ס"ג). אמנם נראה שקשה לקבל דברי הרב זמיר שליט"א. ראשית, חז"ל דיברו על כך שהכינים נוצרות מהזיעה, ולא נוצרת מכינה חד הורית. ועוד, לכאורה אין ראיה כלל מהגמ' בגיטין, שכן פירש שם רש"ל: "ונ"ב פי' מזכר ונקבה", וכ"כ במסורת הש"ס שם. וכוונתם שיש להביא כינה מראש של אדם זכר ומראש של אשה נקבה, אך אין מדובר כאן על כינה שנוצרת מזכר ונקבה. אמנם אולי כן מדוקדק כדברי הרב זמיר שנאמר בגמרא: "וליתלי ליה" ולא "וליתלי להו" שכן לפירוש הרש"ל מדובר בשתי כינים שונות, אמנם יש ליישב דבריו גם בזה ואכמ"ל. ב. התפיסה של חז"ל שתולעים נוצרות ממאכלים מעופשים וכיו"ב קשה מאוד מציאותית: ולעיל כתבנו שחז"ל הבינו שהכינים נוצרות מן הזיעה, ובפשטות נראה שהבינו שחי יכול להווצר מן הדומם. וכן נראה בפשטות מלשון הרמב"ם (מאכ"א ב,יד): "אלו המינין הנבראין בפירות ובמאכלות". ולכאורה זהו גם הבסיס להקל הלכתית באכילת שקצים שנוצרו בתוך בפרי, מפני שכל זמן שלא רחשו יש לראותם כחלק מהפרי עצמו, אך לכאורה מציאותית זה לא נכון. ואדרבה, זו טענה חזקה נגד האבולוציה שבנויה על כך שמהדומם נוצר חי, ובימינו רואים שהדבר בלתי אפשרי. ולעניות דעתי, אין עניין כלל להדחק ולנסות לתרץ הדבר בתירוצים נקודתיים וליישבם, כי רבו המקורות לעניין זה, ופשוט שזוהי התפיסה של חז"ל, כפי שחשבו פעם בכל העולם. ג. לכאורה היחס בין כדוה"א והשמש שהיה מקובל ביד חז"ל אינו נכון: ומבואר בפסחים (צד ע"ב): "חכמי ישראל אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למעלה מן הרקיע. וחכמי אומות העולם אומרים: ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע, ובלילה למטה מן הקרקע. אמר רבי: ונראין דבריהן מדברינו, שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין". והנה בימינו ידוע שאין המציאות לא כחכמי ישראל ולא כחכמי האומות, ומה שבלילה המעינות רותחין זה מפני שעדיין נותר בהם מחום השמש. ולכאורה התפיסה הזו של 'עובי הרקיע' אינה קיימת, ובודאי שאין כוונתם לאטמוספרה. גם בפשטות נראה שהבינו שכדוה"א לא עגול, שאם הוא עגול לא שייך שהשמש תהלך 'מתחת לקרקע' מאחר שבכל מקום שתעבור השמש היה תהיה לפני הקרקע שבכיוון הכדורי שלה. וצע"ג. וידעתי שיש כמה מקורות שבהם נראה שכדוה"א עגול, כדאי' בירושלמי המובא בתוספות בע"ז (מ ע"א) ובישעיה (מ,כב) ובזוהר (ויקרא י) אך מכל מקום, נראה בפועל שלא זו היתה התפיסה הרווחת בקרב חז"ל. ד. שאלה בסיסית העולה לאור השאלות הנ"ל: ולכאורה יש לשאול שאלה מהותית העולה מכל הטענות הנ"ל. הרי אנו מאמינים שחז"ל היו בעלי רוח הקודש, וכל רז לא אניס להו, והיו מחיי מתים ואליהו הוה שכיח גבייהו (ראה מזה בספר חיי עולם לסטייפלר), ואיך יתכן ששגו בהבנת המציאות? למה אליהו הנביא לא גילה להם שכדוה"א סובב סביב השמש ולא הפוך? וצ"ע. ולכאורה מבואר במסכת נידה (כ ע"ב) תמונה קצת אחרת ביחס לידיעת חז"ל בחכמות העולם: "אמר רבי זירא: טבעא דבבל גרמא לי דלא חזאי דמא, דאמינא בטבעא לא ידענא, בדמא ידענא? למימרא דבטבעא תליא מלתא, והא רבה הוא דידע בטבעא ולא ידע בדמא! כל שכן קאמר, ומה רבה דידע בטבעא - לא חזא דמא, ואנא אחזי?". הרי שר' זירא העיד כי איננו בקי בחכמת הטבע. ובפשטות הסיבה מפני שלא למדה, ואילו רבה כן למד חכמת הטבע, ואפ"ה לא ידע להבחין בין צבע טמא לטהור. גם בפשטות דברי שמואל בברכות (נח ע"ב) נהירין לי שבילי וכו' מבואר על כך שלמד החכמה עד שבס"ד נהיה בקי בה מאוד. גם הרמב"ם שהיה חכם גדול בחכמות העולם, זה היה מפני שלמדה ולא השיגה בכח נבואי על אף שודאי היה בעל רוה"ק. ועיין לקמן בדברי שבט הלוי, ורצה לומר שגם ידיעותיו של הרמב"ם רכש ע"י התורה. אמנם, לפי זה לא ברור מדוע הוצרך ללמוד חכמה זו מרופאי זמנו. אנחנו בימינו רגילים להניח שאם רשב"י היה בעל רוה"ק, אז פשוט שהיה יודע גם לבנות מטוס ומכונית, זה קטן עליו. והסיבה שלא המציא לבני העולם את המכוניות לדוגמא הוא מפני שראה שיהיו בכך תאונות דרכים וכיו"ב ושאין בכך טובה לעולם. אני מרגיש שהנחה זו לא אמיתית ונכונה, ולא מתיישבת על הלב כלל, ואכמ"ל. ובפשטות נראה שלא בכך נמדדו גדולת רבותינו הראשונים, אלא בקדושתם וחסידותם ומסירות נפשם על קדושת ה'. כיום ניתן לומר לענ"ד בוודאות גמורה כי אנחנו יודעים יותר ממה שידעו חז"ל על הטבע. אך אין זה אומר שאנחנו יותר מהם. אדרבה, מי שהמציא את הגלגל גאון יותר ממי שהמציא את המכונית. כל החכמה שבימינו בנויה על הקדמות של הדורות הקודמים שבגאונות נפלאה פתחו את הפתח בפני כל החכמה הקיימת היום וכמשל הננס על גבי הענק (שכידוע המקורות היהודיים שאבוהו מן הפילוסופים היוונים, אך מ"מ משל נכון הוא). וכן נראה מדברי הגמרא בברכות (כ ע"א) שדורו של רב יהודה היו בקיאים בש"ס יותר מדורות קודמים ואפ"ה הם עדיפים משום שמסרי נפשייהו אקדושת ה'. ולכאורה, הרי לדוגמא, הבבא סאלי היה בעל רוח הקודש איומה ונוראה. אך איני יודע אם כשהיינו שואלים אותו שאלות פרטניות בענייני אנתרופולוגיה הוא היה יודע מה לענות. הרבי מליובאביץ' דווקא כן, כי הוא למד את זה. אבל מי שלא למד – לא פשוט שהיה יודע, למרות שיתכן שה' יתברך היה פותח לו. אמנם מצאתי בשו"ת שבט הלוי (ח"י סי' יג תשובה ח) שנשאל מנין שאב מרן החזו"א ידיעתו המדהימה בענייני הרפואה, והשיב: "ברור אצלי שזה מכח לימוד תורה לשמה שמבואר פ"ו דאבות שאחד הסימנים שמגלים לו רזי תורה ר"ל סודי התורה שאי אפשר בשכל האנושי לעמוד עליהם מכ"מ מגלים לו במתנה מן השמים, ונוסף לזה שהי' לו זצ"ל חוש מיוחד מעצמו בחכמת הנתוח וביסודי הטבע, והכל נמשך מכח התורה, ומצינו כן בקדמונים (הרמב"ם והרמב"ן ושאר גדולי הדורות) שהיו רופאים ממש ועיקר מה ששאבו ממעייני התורה שנתקדשו חושיהם על ידה. וזה לי קרוב לחמשים שנה שכבר הייתי פה רב בסביבה, והייתי מאד מקושר עם מרן החזון איש זי"ע, בקרתי אז את הגאון האמיתי בעל אבן האזל הגרא"ז מלצר זצלה"ה והוא ידע על הקשרים שלי עם החזון איש ומאחר ששמע ממני כמה דברים אמר לי בהתפעלות, וז"ל, החזון איש פוסק דיני נפשות ברגעים (אם כן לנתח או לא, וכיו"ב) והפלא אמר שיותר מתשעים אחוז זוכה לכיון האמת והצלחה" עכ"ל. (ועיין בתניא (ליקוטי אמרים סוף פ"ח) שהביא גישה שונה בזה. ועיין בספר קול התור (פ"ה שער באר שבע) שהביא דעת הגר"א שעל כל בן תורה להיות בקי באחת מחכמות החול, וראה שם שקבל על חילול ה' שנוצר שבני תורה אינם בקיאים בחכמות העולם, ובשל כך מתעכבת הגאולה. מאידך ראה צל"ח (ברכות כח ע"ב ד"ה ואמר מנעו) ויש ליישב ביניהם ואכמ"ל). אמנם לפי דבריו עולה השאלה ששאלתי בהתחלה: חז"ל הרי היו בעלי רוה"ק יותר מהחזון איש ובכל זאת לא ידעו שכדוה"א עגול וחשבו שהשמש נכנס בעובי הרקיע, ושבע"ח נוצרים מדומם, ושאר הנחות היסוד המדעיות שהיו מקובלות על בני אותה תקופה ולא העפילו ברוח קודשם לדעת את המציאות כפי שידועה לנו. וצע"ג בכל זה.
תשובה
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il