לענין עונשי כרת

שלום וברכה

אדם שעבר על איסור כרת בשוגג היה צריך להביא בזמן שבית המקדש קיים קורבן חטאת, וזה היה מכפר. כיום שבית המקדש לא קיים, יש לקרוא את פרשת החטאת בתורה בפרשת ויקרא בפרק ד הפסוקים הללו, והקריאה נחשבת כאילו הקריב בפועל ממש את הקורבן המתבקש: לפני הקריאה יש להתוודות מעומק הלב בזה הלשון: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אָנָּא תָּבוֹא לְפָנֶיךָ תְּפִלָּתֵנוּ, וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתֵנוּ. שֶׁאֵין אֲנַחְנוּ עַזֵּי פָנִים וּקְשֵׁי עֹרֶף לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְדֹוָד אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:

אָשַׁמְנוּ. בָּגַדְנוּ. גָּזַלְנוּ. דִּבַּרְנוּ דֹּפִי: הֶעֱוִינוּ. וְהִרְשַׁעְנוּ. זַדְנוּ. חָמַסְנוּ. טָפַלְנוּ שֶׁקֶר: יָעַצְנוּ רָע. כִּזַּבְנוּ. לַצְנוּ. מָרַדְנוּ. נִאַצְנוּ. סָרַרְנוּ. עָוִינוּ. פָּשַׁעְנוּ. צָרַרְנוּ. קִשִּׁינוּ עֹרֶף: רָשַׁעְנוּ. שִׁחַתְנוּ. תִּעַבְנוּ. תָּעִינוּ. תִּעְתָּעְנוּ: סַרְנוּ מִמִּצְוֹתֶיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָׁוָה לָנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵינוּ כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ: מַה נֹּאמַר לְפָנֶיךָ יוֹשֵׁב מָרוֹם. וּמַה נְּסַפֵּר לְפָנֶיךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים. הֲלֹא כָּל הַנִּסְתָּרוֹת וְהַנִּגְלוֹת אַתָּה יוֹדֵעַ: אַתָּה יוֹדֵעַ רָזֵי עוֹלָם.

וְתַעֲלוּמוֹת סִתְרֵי כָּל חָי: אַתָּה חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָטֶן וּבוֹחֵן כְּלָיוֹת וָלֵב: אֵין דָּבָר נֶעְלָם מִמֶּךָּ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ: וּבְכֵן יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה` אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּסְלַח לָנוּ עַל כָּל חַטֹּאתֵינוּ, וְתִמְחָל לָנוּ עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ, וּתְכַפֶּר לָנוּ עַל כָּל פְּשָׁעֵינוּ: יש לפרט את החטא, לדוגמא: וְעַל חֵטְא שֶׁחָטָאנוּ לְפָנֶיךָ בְּחִלּוּל שַּבת: וְעַל חֲטָאִים שֶׁאָנוּ חַיָּבִים עֲלֵיהֶם חַטָּאת. לאחר מכן קוראים את הפסוקים הנ"ל:

(כז) וְאִם נֶפֶשׁ אַחַת תֶּחֱטָא בִשְׁגָגָה מֵעַם הָאָרֶץ בַּעֲשֹׂתָהּ אַחַת מִמִּצְוֹת ה` אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְאָשֵׁם: (כח) אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְהֵבִיא קָרְבָּנוֹ שְׂעִירַת עִזִּים תְּמִימָה נְקֵבָה עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא: (כט) וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֶת הַחַטָּאת בִּמְקוֹם הָעֹלָה: (ל) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדָּמָהּ בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ: (לא) וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר הוּסַר חֵלֶב מֵעַל זֶבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה` וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן וְנִסְלַח לוֹ:

(לב) וְאִם כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ לְחַטָּאת נְקֵבָה תְמִימָה יְבִיאֶנָּה: (לג) וְסָמַךְ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשׁ הַחַטָּאת וְשָׁחַט אֹתָהּ לְחַטָּאת בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁחַט אֶת הָעֹלָה: (לד) וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת בְּאֶצְבָּעוֹ וְנָתַן עַל קַרְנֹת מִזְבַּח הָעֹלָה וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ אֶל יְסוֹד הַמִּזְבֵּחַ: (לה) וְאֶת כָּל חֶלְבָּהּ יָסִיר כַּאֲשֶׁר יוּסַר חֵלֶב הַכֶּשֶׂב מִזֶּבַח הַשְּׁלָמִים וְהִקְטִיר הַכֹּהֵן אֹתָם הַמִּזְבֵּחָה עַל אִשֵּׁי ה` וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא וְנִסְלַח לוֹ: רצוי ללמוד את הפרשה עם המפרשים. לאחר מכן יש ללמוד משנה זו [מסכת זבחים פרק ה משנה ג]:

חטאות הצבור והיחיד, אלו הן חטאות הצבור, שעירי ראשי חדשים ושל מועדות, שחיטתן בצפון וקבול דמן בכלי שרת בצפון, ודמן טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות, כיצד עלה בכבש ופנה לסובב ובא לו לקרן דרומית מזרחית מזרחית צפונית צפונית מערבית מערבית דרומית שירי הדם היה שופך על יסוד דרומית ונאכלין לפנים מן הקלעים לזכרי כהונה בכל מאכל ליום ולילה עד חצות: ומסיימים: יהי רצון מלפניך אבי שבשמים שיהיה חשוב לימוד זה לפניך כאילו הקרבתי קרבן חטאת. לאחר מכן יש ללמוד הלכות אלו: כל העובר בשגגה על אחת ממצות לא תעשה שיש בה מעשה שחייבין עליה כרת, הרי זה חייב להקריב קרבן חטאת, ומצות עשה שיקריב חטאתו על שגגתו. מצות עשה לעשות החטאות כמצותן האמורה בתורה, וכיצד מעשה חטאת הנאכלת?,

החטאות הנאכלות דמן לאחרי שחיטתן בצפון, טעון ארבע מתנות על ארבע קרנות המזבח החיצון מחצי מזבח ולמעלה, לפי שנאמר בה על קרנות המזבח, וכיצד הוא עושה, כשלוקח הכהן הדם במזרק מוליכו אצל המזבח וטובל אצבעו הימנית הסמוכה לגודל בדם, וסומך באצבעו הגדולה מכאן ובגודל מכאן ומחטא ויורד כנגד חודה של קרן עד שיכלה כל הדם שבאצבעו, וכן הוא עושה בכל קרן וקרן, ואם נתן סמוך לקרן כאמה אחת מכאן או מכאן כפר.

וצריך לטבול אצבעו על כל קרן וקרן, וכשגומר הנתינה על הקרן מקנח אצבעו בשפת המזרק, ואח"כ טובל פעם שניה, ששירי הדם שבאצבעו פסולין ליתן מהן על קרן אחרת. ומנין הוא מתחיל, עולה בכבש ופונה לימינו ומהלך על הסובב ונותן בקרן דרומית מזרחית תחילה, ואח"כ בקרן השניה הסמוכה לה שהיא מזרחית צפונית, ואח"כ בקרן שלישית הסמוכה לה שהיא צפונית מערבית, ואח"כ בקרן רביעית הסמוכה לה שהיא מערבית דרומית, ועל יסוד אותה הקרן שהשלים בה המתנות הוא שופך שירי הדם שנאמר ואת כל הדם ישפך אל יסוד מזבח (העולה) זה יסוד דרומי.

אח"כ מפשיטה ומפריש האימורים ומולחן וזורקן על גבי האשים, ואם רצה ליתן את האימורין בכלי כשמוליכן למזבח נותן ושאר בשרה נאכל לזכרי כהונה בעזרה. עד כאן סדר האמירה במקום הקרבת חטאת על חילול שבת בשגגה או איסור נידה, וכל שאר חייבי כריתות, כמו אכילה ומלאכה ביום כיפור וכו`. הדרך לכפר על חטא כרת במזיד, אכן לפי המבואר בספרים זה תהליך קשה, אבל ברוך השם שלא השבית לנו גואל ומרן האר"י ז"ל גילה ברוח קודוש תיקון קל יחסית לאיסור כרת במזיד וכלשונו בספר שער רוח הקודש: "ואגב נאמר חדוש. כי הנה מי שנעור כל הלילה ולא יישן כלל ועוסק בתורה כל אותה הלילה.

יהיה נפטר מעונש כרת אחד אם נתחייב ח"ו. וכל לילה אחת פוטר כרת". וסברתך שלגבי אדם חילוני לא שייך כל כך הענין של זדון, זה אמת, וכך קבעו רבנן שאחינו בני ישראל שגזלו מהם חינוך יהודי הם בכלל תינוקות שנשבו, והחומר באיסורים שהם עוברים קל בהרבה, עד שתשובה אמיתית וקבלה על העתיד ביכולה לכפר על כל העבר. מה שכתבת לגבי צדקה ולימוד תורה שביכולה לכבס את כל הפגמים זה גם כן נכון מאוד, אבל כאמור ההתייחסות לגבי מי שלא הכיר בכלל את הדרך היהודית, העניין קל יותר, והסר דאגה מליבך כי סר עוונך וחטאתך כופרה.

לגבי חששות גזל, כדאי לקבוע תרומה חודשית בהוראת קבע למוסד ציבורי המועיל לרבים, בין אם זה עזרה רוחנית ובין אם זה עזרה גשמית, כך תקנו חז"ל לתקנת שבים שאם לא ידוע למי להחזיר וכמה להחזיר, שיעשו מהכסף הגזול צרכי ציבור וזה ייחשב כאילו הוחזר לבעלים. ועל ידי שתורמים בתרומה חודשית קבועה סכום מסויים, הרי שברבות הזמן סכום התרומות יכסו את כל חששות הגזל מהעבר. ואני מאחל לך כל טוב שבעולם - ממני, המצדיע לך, ומבקש שתקח גם אותי עם תשובתך המדהימה - מנשה ישראל