שינו נוסח התפילה

שלום וברכה

זה לשון בעל משנת חסידים ז"ל בהקדמתו קודם תפילת ערבית [מס` הבריאה דערבית פ"א מ"ב ומ"ג] ואין לשנות מנהג אבות בעיקר התפלה לפי שחלוקי מנהגים באו מחילוק שורש הנשמות לכל מנהג יש לו שורש מסילה שמורה לו למעלה להעלותו ואין אדם נוגע במוכן לחבירו, ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקבל מהרח"ו כוונותיו עליו מהאר"י זלה"ה". ומבואר בהקדמת פרי עץ חיים [בהקדמה לשער התפלה] וז"ל: בשרשי המנהגים שיש חלוקים בין אשכנזים ובין ספרדים קאטלונייא ואיטליא וכיוצא בהם שיש בהם מנהגים קדמונים שלהם בסידורי התפילה כו` והי` אומר מורי זלה"ה שיש י"ב שערים ברקיע נגד י"ב שבטים וכל אחד עולה תפילתו דרך שער אחד והם השערים הנזכרים בשלהי ספר יחזקאל [מ"ח ל"א - ל"ד] ואמר שודאי לא הי` השערים ודרכי השערים שוים ג"כ וכל אחד משונה מחבירו לכן גם התפילות משונות לכן כל אחד ואחד ראוי להחזיק כמנהג תפלתו כי מי יודע אם הוא משבט ההוא ואין תפילתו עולה אלא ע"י שער ההוא אך מה שהוא דינים מפורשים בתלמוד זה שוה לכל השבטים" עכ"ל.

ובספר דברי חיים [אורח חיים חלק ב סימן ח] סיכם: "סוף דבר דזה הכלל לפי דברי משנת חסידים דראוי לכל אחד להחזיק במנהג אבותיו כי מסתמא המה מאותו השבט שאותו נוסח התפילה בשער הזה, ורק המשנת חסידים והאר"י ז"ל חדשו דמי שלא ידע בנפשו את שורש שלו מאותו הנוסח ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל, כי לפעמים יש נפשות מעורבות משבט לשבט כידוע ליודעי חן ולזה אם אין ברור לו שנפשו משורש שמתפללים במקומו יחזיק בנוסח האר"י ז"ל, שבבוא האר"י הקדוש הכין שער הכולל לכל מי שהוא משבט שיהיה והיה מתקן נוסח תפילת האר"י ז"ל ולכן כתב משנת חסידים דמי שלא ידע שורש נפשו יתפלל בנוסח האר"י ז"ל". ולכן טוב מאוד את עושה שאת מתפללת בביתך כנוסח אבותייך, בנוסח עדות המזרח, אבל כשאת מתפללת בבית הכנסת של חב"ד המתפללים בנוסח האר"י את יכולה להתפלל כפי נוסחא שלהם, כי נוסח האר"י מתאים לכל אחד מישראל, וכמבואר.

בהצלחה - מנשה ישראל