תחיית המתים - בקיעת הקברים

שלום וברכה

ראשית כל אביא כמה ממאמרי חז"ל בעניין הזה: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר, (במדבר יח) "וּנְתַתֶּם מִמֶּנּוּ אֶת תְּרוּמַת ה` לְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן", וְכִי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן לְעוֹלָם קַיָּם, וַהֲלֹא לֹא נִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ תְּרוּמָה? אֶלָּא מְלַמֵּד, שֶׁעָתִיד לִחְיוֹת, וְיִשְׁרָאֵל נוֹתְנִים לוֹ תְּרוּמָה, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. תַּנְיָא, רַבִּי סִימָאִי אוֹמֵר, מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות ו) "וְגַם הֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּם לָתֵת לָהֶם אֶת אֶרֶץ כְּנָעַן". `לָכֶם` לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא `לָהֶם`, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי יוֹסֵי, בְּדָבָר זֶה זִיַּפְתִּי סִפְרֵי צְדוֹקִים, שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים, אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.

אָמַרְתִּי לָהֶם, זִיַּפְתֶּם תּוֹרַתְכֶם וְלֹא הֶעֱלִיתֶם בְּיֶדְכֶם כְּלוּם, שֶׁאַתֶּם אוֹמְרִים, אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר, (במדבר טו) "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת הַנֶּפֶשׁ הַהִוא עֲוֹנָה בָהּ", ,הִכָּרֵת תִּכָּרֵת` - בָּעוֹלָם הַזֶּה ,עֲוֹנָה בָהּ` לְאֵימַת? לָאו, לָעוֹלָם הַבָּא?. כְּתַנָּאֵי, "הִכָּרֵת תִּכָּרֵת", ,הִכָּרֵת` - בָּעוֹלָם הַזֶּה. ,תִּכָּרֵת` - לָעוֹלָם הַבָּא, דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר, (במדבר טו) "אֶת ה` הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה", וְכִי שְׁלוֹשָׁה עוֹלָמִים יֵשׁ? אֶלָּא, `וְנִכְרְתָה` - בָּעוֹלָם הַזֶּה, ,הִכָּרֵת` - לָעוֹלָם הַבָּא, ,הִכָּרֵת תִּכָּרֵת` - דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. תָּנוּ רַבָּנָן, "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה", יָכוֹל תְּהֵא מִיתָה בְּאֶחָד, וְחַיִּים בְּאַחֵר, כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעוֹלָם נוֹהֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר, "מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא", מַה מְחִיצָה רְפוּאָה בְּאֶחָד, אַף מִיתָה וְחַיִּים בְּאֶחָד, מִכָּאן תְּשׁוּבָה לָאוֹמֵר, אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. תַּנְיָא רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר, מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות טו) "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׁרָאֵל" וְגוֹ`. `שָׁר` - לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ,יָשִׁיר`, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה.

אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים פּד) "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה", ,הִלְּלוּךָ` - לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ,יְהַלְלוּךָ`, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כָּל הָאוֹמֵר שִׁירָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, זוֹכֶה וְאוֹמְרָהּ לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר, "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" וְגוֹ`. אָמַר רַבִּי חִיָּא בַּר אַבָּא, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר, (ישעיה נב) "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ" וְגוֹ`. ,רִנְּנוּ` - לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא ,יְרַנֵּנוּ`, מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה. אָמַר רָבָא, מִנַּיִן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה? שֶׁנֶּאֱמַר, (דברים לג) "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמֹת", ,יְחִי רְאוּבֵן` - לימות המשיח, "וְאַל יָמֹת" - לָעוֹלָם הַבָּא. רַבִינָא אָמַר מֵהָכָא, (דניאל יב) "וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ" וְגוֹ`. רַב אַשִׁי אָמַר מֵהָכָא, (שם) "וְאַתָּה לֵךְ לַקֵּץ וְתָנוּחַ, וְתַעֲמֹד לְגוֹרָלְךָ לְקֵץ הַיָּמִין": בפירוש המשנה לרמב"ם מסכת סנהדרין פרק י : "תחיית המתים יסוד מיסודות תורת משה רבינו, אין דת ואין קשר עם האומה היהודית למי שאינו מאמין בכך".

כתב רס"ג: "תחיית המתים הוא הנכבד שבמועדי בני ישראל אשר יעדם הבורא בם בעת הישועה". וכבר בימי חז"ל היו ויכוחים עם אפיקורסים שהכחישו ענין התחיה ויצאו נגדם בתחילת חלק להביא ראיות לתחיית המתים מן התורה מכמה וכמה מקראות המורים על כך, הרס"ג לחם מלחמת קודש באלו אשר רצו לומר כי לא דברו נביאי התחיה אלא לעולם הבא שהוא רוחני ולא מושגי, והיו אפיקורסים שהפשיטו הדברים למושגים כתחיית האומה בכללות ה` ירחם [וכך לצערינו, ישנם כיום כופרים ואפיקורסים הדורשים כן בשער בת רבים, במסוה של קבלה, כמו רופא השיניים `מיכאל לייטמן`], והוכיח בראיות ברורות מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים ומן הקבלה שיש תחיית המתים בעולם הזה אחרי ביאת המשיח, פשוט בפשטות יצוה ה` בקול שופר [ככתוב במדרש שזה אחד משלשת שופרות] על הקברים שיבקעו, ויוריד טל של תחיית המתים ויצאו הנפטרים מקבריהם לחיים גשמיים להנות מהטוב הצפון לצדיקים לימות המשיח. ואכן מלבד זה תהיה תחיה אחרת לעולם הבא שזה אינו מושגי ואיננו מבינים כלל מהו, וכן הוא שיטת הראשונים המקובלים, וכתב הרס"ג ספר שלם לברר זה, ובא אחריו המבי"ט בספרו בית אלוקים וייסד כל ענין תחיית המתים בכתב מפורש, באר היטיב עם כל הספיקות שאפשר להסתפק בו, כיצד יחיו ומתי יחיו ומי יכירו והיכן ידורו והאיך יתפרנסו, ומה יתפללו, ומה ילמדו ומה יעשו, וכל החפץ להתבשם מדבריו יואיל ללכת "בית אלוקים" ויעבור על עשרים הפרקים שכתב על זה. ולפי שפלא גדול הוא עד מאוד עד שאמר הנביא (זכריה ח) על הניסים הללו כֹּה אָמַר ה` צְבָאוֹת כִּי יִפָּלֵא בְּעֵינֵי שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה בַּיָּמִים הָהֵם גַּם בְּעֵינַי יִפָּלֵא נְאֻם ה` צְבָאוֹת:

אף שאינו יותר פלא מיצירת האדם מחומר האדמה, וכמבואר בגמ` שהשיבו תשובה זאת להמסתפק, לכן כבר קדם ה` לעשות כן כמה פעמים לחזק האמונה הזאת מבלי ספק, וכמקובל בידינו שעל כל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב"ה במעמד הר סיני יצאה נשמתן של ישראל שנאמר (שה"ש ה`) נפשי יצאה בדברו, והוריד האל ית` טל שעתיד להחיות בו מתים והחיה אותם כדכתיב (תהלים ס"ח) גשם נדבות תניף אלהים וגו`, וכן ענין תחיית אליהו את בן הצרפית, ואלישע את בן השונמית, והאיש אשר היו קוברים ונגע בעצמות אלישע וחיה וקם על רגליו, וכן מצאנו בחסידים הראשונים בזמן רבי ולפניו ואחריו ממה שהחיו מתים, ומכל זה יביאו ראיה על העתיד לבוא, אלא שבכל אלו לא היתה הנס גדול כל כך כי תחיית ישראל בסיני היתה מיד שנתפרדה הנשמה מן הגוף ולא הספיקה לעלות אל מחיצתה וחזרה אליו,

וכן תחיית אליהו ואלישע לא השיגה ידם להחיות אלא בכמו זה הענין קרוב לפרידתה מן הגוף כפי מה שהיה בסיני, אולם הגדיל עשות על ידי יחזקאל שחיו ועמדו על רגליהם חיל גדול מאד מאד, אחרי קרוב לאלף שנים כשהיו כולם גל של עצמות יבשות ועלה עליהם גידים ובשר וקרם עליהם עור מלמעלה ואח"כ נתן בהם רוח שזהו דומה מאוד לענין התחיה לעתיד לבוא ממש כבריאה חדשה, ובחר לעשות כן דוקא עם אנשים שלא היו כל כך ראויים לתחיה וכמו שיתבאר להראות שכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא גם רשעים שישובו בתשובה, מלבד האפיקורסים שפרשו מן הדת". וסיים ספרו הרס"ג: "כאשר עמדתי על הדברים האלה, רציתים בלבי לאמונה, וכתבתים על ספר להיות לבני ישראל לבטחון, והוא שראיתי שהאומה תתיישב בהם בעבור שבעה דברים.

מפני שתחיית המתים אות גדולה מאותות הבורא הנגלות, ובבטחון בהיותה תוספת בהאמין ביכלתו, וכי כל הנביאים מתקבצים בה, והנה אנחנו היום מתאוים לראות אחד מהם, כל שכן כלם, וכל המלכים הצדיקים והחכמים הגדולים מתקבצים בה, עוד אשר אנחנו נכספים לראות אחד בהם, ושקרובי כל אחד מהם אשר התאבל עליהם ודאג להם, יחברם ויראה הבן אביו, והאח אחיו, והאוהב אוהבו, והחכם תלמידו, ושאר הקרובים. והרבה לדברי הנפש אשר הנפשות תלויות בהם, יגלו לנו כשיחיו. ויספרו לנו מה שעבר ומה שהיה, מאיכות ענין מותם ושכרם וקומם. ושכל דורות בני ישראל אשר הם הרבבות אשר הקדמתי זכרם יבאו יחד ויהיה לקבוצם ההוד וההדר הגדול.

ושהוא סבה מחיבת להאמין בעולם הבא יותר, שנאמר כמו שיתקיים זה המועד, יתקימו כל מועדי העולם הבא, ונקנה אותם על דרך הבחינה, כמו שאמר (שם כ"ה ט`) ביום ההוא הנה אלהינו זה קוינו לו ויושיענו. ומה נכבד מועד, יתקבצו בו כל אלה הטובות הגדולות. ואלה הטובות חייבו אותי לקיים אמתתו, ולהועיל לאומה ולהישירה בו. ובקשתי שאזכה להיות מן הרואים בחיות או בהחיות גמול על הישירי, ויתברך האל הנאמן במועדיו וישתבח".

ממתין מייחל ומצפה - מנשה ישראל