חברה והשקפה
למה איש מעגן את אישתו וההפך לא?
- י"ט אדר א' התשע"ו
שאלה
שדלום וברכה רציתי לשאול למה הגבר הוא שמקדש את אשתו ומחמת זאת אם הוא מחליט לברוח יום אחד בלא שנתן גט היא נשארת עגונה לעולם, ומאידך אין האשה מקדשת את בעלה ומחמת זאת אם יום אחד בעלה רוצה לישא אשה אחרת הוא יכול ואינו נשאר עגון מחמת זאת? (מהתורה) איך התורה נותנת שיקרה כזה מצב לא שיוויוני?
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
המצב של עגונות הוא מצב חדש שנוצר בעקבות החוק המודרני. בימי קדם היה הבית-דין מלקה את הגבר במלקות עד שיסכים לגרש, וכך לא היו עגונות בישראל. כיום סמכויותיו של בית-הדין הן חלשות בהרבה, ולכן אוסרים עליו רק יציאה מן הארץ, או מטילים עליו קנס...
ובמענה מדוייק לשאלתך:
הגבר כידוע מתחייב לאשה בכתובה מן התורה (-בסכום כסף גדול במידה ויתגרשו), והוא מתחייב לפי ההלכה להכניסה לתוך בית ולדאוג למגוריה ולמזונותיה (ואין האשה מתחייבת לדאוג למגוריו ולמזונותיו של בעלה). מכיוון שאין האשה מתחייבת לאיש ממון, על כן האיש הוא שמגרש (ואז משלם את הממון).
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il