ברית קודש

שלום

ראשית כל, יש לדעת כי בוץ שלא מוזן ממקורות מים סופו שיתייבש, כשלא מגרים את היצר הרע הזה, לסוף יתייבש לאט לאט, עד שלא תהיה כל כך להוט אחרי העניין. אין הלב חומד אלא מה שהעין רואה, העצה הראשונה הוא ההינזרות מראיית חומר מגרה מן הסוג הזה, כמו, סרטים, ערוצים, אתרים, מגזינים, עיתונים, העוסקים בזבל הזה, שכל הנובר בפחי האשפה האלו שיצר התאוה מכבב בהם במידה הגונה, לא ימלט מן החטא וזה בלתי אפשרי להתגבר על היצר הזה על אף הנבירה וההסתכלות בהנ"ל.

כשלאט לאט תקדיש את הזמן שהיית מבזבז על העיסוק בהנ"ל לדברים חיוביים תרגיש לאט לאט כי היצר הרע של תאוה מרפה ממך ונותן לך לחיות חיים נעלים נטולי חיפוש אינטנסיבי אחרי גירויים ופורקן מיני, ואז תרגיש מה זה להיות בן אדם משוחרר, שכח המחשבה שלו לא מבוזבז על שטויות ודברים מגונים. כך קבעו חז"ל: אבר קטן יש באדם משביעו רעב מרעיבו שבע.

ופירוש האימרה החכמה כי אבר הקטן הזה שבו תלוי כל הערך של האדם, אם משביע אותו בשפיכת זרע או בביאות אסורות ובביאות מיותרות, והוא חושב שבכך הוא משביע אותו, והוא יתן לו מנוח אחרי השפיכה, אך האמת הוא שהדבר לא יתן לו מנוח וזה רק יגביר את היצר עד שלא ידע מעצורים, ולא ימצא לעצמו פורקן, ורק מי שהוא חכם ומרעיב את האבר, אף שבשעת מעשה זה קשה לו מכל מקום במניעה הזאת הוא בעצם גורם שהאבר יהיה שבע ולא ירגיש צורך לעניין הזה, ורק אז ירגיש עד כמה ההבדל בין אדם שרוב במחשבה שלו מוקדש לעניין הזה, לבין אדם המשוחרר מיצר רע זה.

כשתכיר את האמת שבדברים, ועד כמה אתה לפעמים מרגיש אומלל מהשפיכות האלו, יקל לך להתגבר על היצר הרע הזה. כסגולה להתגבר אני מצרף לך קטעים מלשונו של הרמב"ם [הלכות איסורי ביאה] המסוגלים מאוד להכניע את היצר הרע הזה עליו אתה מתלונן.

א. אסור להוציא שכבת זרע לבטלה, לפיכך לא יהיה אדם דש מבפנים וזורה מבחוץ, ולא ישא קטנה שאינה ראויה לילד, אבל אלו שמנאפים ביד ומוציאים שכבת זרע לא די להם שאיסור גדול הוא אלא שהעושה זה בנידוי הוא יושב ועליהם נאמר ידיכם דמים מלאו וכאילו הרג הנפש.

ב. וכן אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי לדברי תורה, שהיא אילת אהבים ויעלת חן, לפיכך אסור לאדם לישן על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט כדי שלא יבוא לידי קישוי.

ג. וכן אסור לאדם להסתכל בנשים בשעה שהן עומדות על הכביסה, אפילו להסתכל בבגדי צמר של אשה שהוא מכירה אסור, שלא יבוא לידי הרהור.

ד. מי שפגע באשה בשוק אסור לו להלך אחריה אלא רץ ומסלקה לצדדים או לאחריו, וכל המהלך בשוק אחרי אשה הרי זה מקלי עמי הארץ, ואסור לעבור על פתח אשה זונה עד שירחיק ד` אמות שנאמר ואל תקרב אל פתח ביתה.

ה. ואסור לאדם שאינו נשוי לשלוח ידו במבושיו שלא יבוא לידי הרהור, ואפילו מתחת טבורו לא יכניס ידו שמא יבוא לידי הרהור, ואם השתין מים לא יאחוז באמה וישתין, ואם היה נשוי מותר, ובין נשוי ובין שאינו נשוי לא יושיט ידו לאמה כלל אלא בשעה שהוא צריך לנקביו.

ו. חסידים הראשונים וגדולי החכמים התפאר אחד מהם שמעולם לא נסתכל במילה שלו, ומהן מי שהתפאר שלא התבונן מעולם בצורת אשתו, מפני שלבו פונה מדברי הבאי לדברי האמת שהן אוחזות לבב הקדושים.

ז. אין לך דבר בכל התורה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות, אמרו חכמים בשעה שנצטוו ישראל על העריות בכו וקבלו מצוה זו בתרעומות ובכיה שנאמר בוכה למשפחותיו על עסקי משפחות. ואמרו חכמים גזל ועריות נפשו של אדם מתאווה להן ומחמדתן.

ח. לפיכך ראוי לו לאדם לכוף יצרו בדבר זה ולהרגיל עצמו בקדושה יתירה ובמחשבה טהורה ובדעה נכונה כדי להינצל מהן, ויזהר מן הייחוד שהוא הגורם הגדול.

ט. וכן ינהוג להתרחק מן השחוק ומן השכרות ומדברי עגבים שאלו גורמים גדולים והם מעלות של עריות, ולא ישב בלא אשה שמנהג זה גורם לטהרה יתירה, גדולה מכל זאת אמרו יפנה עצמו ומחשבתו לדברי תורה וירחיב דעתו בחכמה שאין מחשבת עריות מתגברת אלא בלב פנוי מן החכמה, ובחכמה הוא אומר אילת אהבים ויעלת חן דדיה ירווך בכל עת באהבתה תשגה תמיד. בהצלחה, ובברכה שתזכה יחד עם כל בית ישראל לראות את יצר הרע של עריות בטל ומבוטל במהרה בימינו כשנזכה לגאולה, ואז יימלא הארץ דעה את ה` כמים לים מכסים - מנשה ישראל