נטיות הפוכות

לאור פניות רבות לאתר `הידברות` בנושא חשוב זה, ביקשנו התייחסות מיו"ר `הדברות` הרב זמיר כהן והנה תשובתו:

שרש השאיפה לזוגיות ראשית יש לדעת שעצם השאיפה הרגילה של גבר לאישה ואישה לגבר, אינה נובעת מתוך יצרים אפלים כפי שסבורה הנצרות הקתולית ומשום כך דורשת מכמריה ומאפיפיוריה שלא להינשא כל חייהם, אלא מתוך שאיפת האדם לשלמות.

כמבואר בתלמוד (יבמות סג, א) שכל אדם שאינו נשוי אינו אדם שלם שנאמר זכר ונקבה בראם וכו` ויקרא את שמם אדם. משמע ששניהם יחד נקראים אדם. כלומר האדם השלם הוא יצור המורכב משני חלקים, חלק זכרי וחלק נקבי. משום כך באופן טבעי שואף כל חצי להשלים את החסר בו במה שיש לאחר ואין בעצמו – דבר שבא לידי ביטוי בתחומים רבים (וזה, אגב, סוד ההצלחה בשלום בית). הדברים מתעצמים שבעתיים לאור דברי הזוהר המלמד את פנימיות הדברים ומגלה שאין נשמה נקבית ונשמה זכרית. אלא כל נשמה אחת מורכבת משני חלקים, חלק זכרי וחלק נקבי.

אמנם, כמו בכל ענין חשוב ונכבד, האדם קיבל יכולת בחירה ועומד בנסיון אם להשתמש בכח משיכה זה באופן חיובי – נישואין וטהרת המשפחה, או באופן שלילי – ללא נישואין או/ו אי שמירת הלכות נדה. זה באשר לקשר שבין איש לאשה. גורמי הנטיות אולם לאור האמור, נוכל להבין טוב יותר במבט מהרובד הרוחני, את פשר נטיית חלק מהגברים לבני מינם. מבלי להיכנס לעת עתה לשאלה האם מדובר באופי מולד או נרכש. יש הרואים באנשים אלה טיפוסים שליליים מיסודם. ולא היא. בדרך כלל מדובר בטיפוסים עדינים יותר מהגברים המצויים. ודוקא מעלה זו היא הגורמת להם לנטות לבני מינם.

משום שבתת-הכרתם, במקום לשאוף להשלים את עצמם באשה – ככל גבר החש בנשמתו שהאשה אשר עמה הוא יחיה היא היא החצי השני אשר על ידה יגיע לשלמותו כאדם, חשים הם בטעות כאילו חסרים הם בגבריותם ולכן מפתחים הם צורך להשלים את גבריותם באמצעות גבר אחר. וכשיבין עדין הנפש את שרש הענין, ייקל עליו יותר למצוא פתרון.

ראשית עליו להסביר לעצמו ולשכנע את עצמו היטב במשך תקופה, באמת המציאותית, שגבר הוא לכל דבר, ורק מעלת עדינות יתירה יש בו. ויתבונן בזה במחשבתו היטב מידי פעם בכל יום ובפרט בעת שיצרו מתגבר עליו, עד שיקבע תחושה אמיתית זו בעצמו ויפתח סלידה מקשר שלילי עם בני מינו. ויחזק עצמו בהתבוננות שכל אותם שהלכו אחר נטיה זו בצעירותם מצאו עצמם בדרך כלל מגיל ארבעים ומעלה דחויים מהחברה בה חיו (ודי למבין), וחיים עד סוף ימיהם ערירים, ללא משפחה ללא צהלת ילדים וללא שמחת חיים. צלצלי התרועה של הצעירים שבהם אינם יכולים לחפות על הכאב העמוק שלהם עצמם ברבות השנים.

אמנם אין להתעלם מהעובדה שיש בזה דרגות קושי שונות. וכבר קבע פרופ` אלפרד קינסי, ביולוג אמריקני שנחשב למייסד ענף הסקסולוגיה במדעי האדם, סולם של 7 דרגות לתיאור משיכה מינית, שבו דרגה מס` 6 מציינת הומוסקסואליות מוחלטת הסולדים מנשים לחלוטין. רוב בעלי נטיה זו אינם בדרגה 6. מה שמיקל עליהם הרבה יותר להשתמש בהדרכה האמורה ולצאת לדרך חיים חדשה, טבעית ומאושרת. אולם גם בעלי דרגה 6` יכולים ללא ספק לשנות את גישתם לעצמם וממילא לעולם הנשי. שינוי ההרגל אולם ברור ששינוי ההרגל אינו קל, משום כך על המעוניין בשינוי להשתתף בשיעורי תורה אשר לומדים בהם דברי מוסר ותורה המעדנים את משתתפי השיעורים לחיוב.

ויגלה כי עדינות נפש אינה עומדת בסתירה לגבריות. ואדרבה מעלה גדולה ונפלאה היא המקילה מאד על האדם בתיקון המידות בכלל, ובמידת הענוה, הכעס והקנאה בפרט. אדם כזה יוכל להגיע לרמות רוחניות גבוהות ביתר קלות מאדם אחר שאינו עדין כל-כך. בשלב מאוחר יותר כאשר הדברים יהיו מוגדרים אצלו כראוי ותחושותיו ישתנו, יחפש אשה עדינה במיוחד אשר החיים עמה יסייעוהו לחוש כגבר לעומתה. שכן מאשה אחרת יחוש בדרך כלל תחושת ריחוק.

יש לציין שגם עבורה, עבור האשה העדינה במיוחד, יהיו אלה חיים טובים יותר מאשר עם גבר מצוי, המחוספס ואפילו גס לטעמה. ובלבד שיעניק לה הבעל העדין את כל צרכיה הנפשיים והגשמיים ככל בעל. אמנם ברור שכל זמן שלא השתנה, אם הוא במצב של סלידה מאשה, הרי עם כל הכאב, כל זמן שיודע בעצמו שלא השתנה אסור לו לרמות אשה ולהנשא לה כשהוא סולד מהקשר הטבעי וההלכתי עמה. יחד עם זאת יישמר מקשר לא טבעי אשר יכבול אותו למצבו ולא יאפשר לו להיחלץ ולצאת לדרך חיים חדשה, טבעית ומאושרת. ובהיותו לבדו יוכל לתרום לעם ולחברה יותר מכל אדם אחר הטרוד בענייני פרנסת משפחתו.

יש לציין שאמנם ישנם כאלה אשר נטייתם לבני מינם אינה נובעת מעדינות נפש מולדת, אלא מתוך שחיו בצעירותם ללא הגבולות הראויים לרווק. אי שמירת הגבולות גורם לרבים למאוס בעולם הנשי עד כדי גועל מוחלט. וכמו שהמשיל שלמה בחכמתו בפסוק: `דבש מצאת אכול דייך, פן תשבענו והקאתו` (משלי כה, טז). ולא לחינם `דבש` בגימטריה `אשה`. כלומר הערך המספרי של שניהם זהה. ובחפשו מילוי חדש שיספק וירגש אותו, מגיע להתנסויות שגורמות לו להישאר כל ימיו ללא משפחה חמה ואוהבת וללא חיבוק של ילד משלו.

ואם לא די בכך, מוכה הוא מכה אנושה כאשר הוא מתבגר מעט וחבירו/חבריו משכבר הימים מואסים בו כאמור. המכיר בעצמו שאצלו הדבר נובע מהאפשרות השניה, ראשית יעשה כל מאמץ לשמור על עצמו בשמירת קדושת הברית כהלכה וכפי שראוי לכל יהודי, ובמקביל אף הוא כקודמו ישתתף בקביעות מידי ערב בערב בשיעורי תורה אשר יעניקו לו את הכח להתמודד ולהטהר. לאחר תקופה כזו יתחדשו נעוריו כנולד מחדש ויקים בית נאמן בישראל על אדני הקדושה. ובזה נבין שהויכוח המדעי בשאלה אם נולדים הם כאלה, או שמדובר בבחירה שהאדם בחר לעצמו כתוצאה מגורמים שונים, אינו רלוונטי כלל.

שהרי גם אם נכון הוא שנולד עם נטיה מסויימת הנובעת מעדינות נפש, אין הוא שונה מאדם שנולד עם נטיה מופרזת למידת הרחמנות או הכעס. כל אדם נולד עם נטיות שונות וזהו תפקידו בחיים לתקן את עצמו ולעצב את אישיותו כראוי על ידי התמודדות ראויה. יש לזכור שאין קשייו של זה גדולים מקשיי הנוטה בקיצוניות לעולם הנשי. זה צריך לשמור על עצמו שלא להסחף אחר יצריו מעבר למה שהתורה התירה וזה צריך לשמור על עצמו שלא להסחף אחר יצריו מעבר למה שהתורה התירה. המאמין בבורא העולם ובתורתו צריך לזכור עוד שאין ציווי בתורה שהאדם אינו יכול לעמוד בו.

ואם הצטווינו על איסור זה, ובפרט בניסוח חריף כל-כך עד כדי איסור כרת וסקילה (עיין חומש ויקרא פרק כ פסוק יג ובתלמוד סנהדרין נד, א), אין ספק שביד האדם לעמוד בנסיון גדול זה – אם רק ירצה. ומה גם שמלבד האיסור החמור האמור בתורה פעמיים (ויקרא יח, כב. ויקרא כ, יג) יש בזה גם איסור מוציא זרע לבטלה אשר הוא כמביא מבול לעולם בהשחיתו את רבבות צאצאיו בכל פעם (ראה על כך בספרי `המהפך` פרק `הזרע והמבול`), ועל פי הסוד כל מעשה כזה מביא את נשמתו לעצבות ולדכאון, ושופך את מזלו החוצה [ונרמז בראשי תיבות מזל – מוציא זרע לבטלה.

ועל פי המבואר בזוהר שאין דבר שלא נרמז בתורה, נפלא הדבר שאף על פי שבפסוקים הנל לא הוזכר איסור מוציא זרע לבטלה, משום שהוזכר בהם עצם האיסור החמור שבענין עצמו וגם משום שפשוט הוא שנכלל בזה איסור מזל, הדבר נרמז בפסוק `מזריע זרע למינהו` (בראשית א, יב) שגם זה ראשי תיבות מזל. לומר שהמזריע זרע לאותו מין שהוא, הרי זה מוציא זרע לבטלה]. כאן המקום לציין, שאותם המנסים למסד קשר זה המנוגד לעולם הטבע, באמצעות נישואין רשמיים, מצעדים וכדומה, לא רק שמזיקים בתעמולתם לאנשים רבים אשר דרגת נטייתם אינה חמורה ועקב התעמולה עוברים לצד הקיצוני, אלא על פי תורת הסוד מזיקים לעולם. כמבואר במדרש: דור המבול לא נמחו מן העולם, אלא על ידי שכתבו גומסיות (שטרות נישואין) לזכר.

(מדרש רבה, ויקרא כג) ובהזדמנות אחרת נאריך בזה יותר. יש לזכור שבסקר שפורסם בארצות הברית ב-15 בספטמבר 2005 על-ידי גוף ממשלתי אמריקני בשם המרכז הלאומי לסטטיסטיקה בענייני בריאות (National Center for Health Statistics), נשאלו 12,571 גברים ונשים אמריקניים בני 18-44 האם הם נמשכים לגברים, לנשים או לשני המינים. כ-96% מהגברים ענו שהם נמשכים רק או בעיקר לנשים, ושיעור דומה מאוד של נשים השיבו שהן נמשכות רק או בעיקר לגברים.

מנתונים אלה עולה כי שיעור ההומוסקסואלים הוא עד 4%, וכי הוא דומה בקרב גברים ונשים. (ראו גם דיווח בהארץ 18/9/05 ) אולם הרעש התקשורתי של מיעוט זה והלגיטימציה שהוא מקבל, עלול מאד לגרום למי שנמצא הרחק מדרגה 6 בסולם קינסי לעבור לדרגה חמורה יותר, עד כדי הימנעות מהקמת משפחה ובדידות מוחלטת במחצית השניה של חייו על כל יסורי הנפש הכרוכים בקנאה באחרים ובאומללות האישית. נמצא בסיכומם של דברים שבמקום לשפוך על השונה קיתונות של רותחין יש להשתמש בהסברה נכונה ובלתי מתלהמת, לאחר שמבינים את סיבת הצורך הפנימי שלו במה שנראה כה מוזר ודוחה אצל האחרים.

ובכך לסייעו הן ביציאה מהמבוכה בשאלה האם יש לו בחירה בענין, הן בהקמת משפחה חמה ואוהבת, והן בהימנעות ממכשול באחד האיסורים החמורים שבתורה, אשר שרשו ברצון הבורא שכל אדם יגיע לשלמותו באמצעות זכר ונקבה יחד, הנעשים: אדם. ונסיים בדברי פרופ` ישעיהו לייבוביץ בתשובה לפונה: משכב-זכור מן העבירות החמורות הוא, ולא ייתכן למצוא לו היתר מן התורה בגלל טבעו או יצרו של העבריין. אבל בזה אין הוא נבדל מחילול שבת. העובר על אחת מעבירות אלה דינו סקילה – אם נעשו בעדים והתראה, ואם עבר בזדון בלי עדים והתראה, ענשו כרת.

ובכל זאת, מי שעבירה חמורה זו בידו, עדיין בן ישראל הוא, שחיוב שאר כל המצוות מוסיף לחול עליו.

באיחולי הצלחה רבה,

זמיר כהן