אמונה
נסיונות זה ילדותי
- כ"ב אדר א' התשע"ו
שאלה
שלום הרב. אני קצת בנפילה באמונה בזמן האחרון. אני מרגישה את אלוקים אבל אני לדעתת שיש שלא יהיו לי ספקות לשניה ואני לא מצליחה להגיע לזה. הכי קשה לי זה השאלות הבאות: 1. נסיונות- באמת זה מה שצריך? זה נראה לי כמו תירוץ.. לא יודעת בשביל מה צריך את זה? להתפתח? אז אלוקים היה יוצר אותנו מפותחים הרי הוא לא מוגבל.. למה צריך הגבלות בעולם הרי אלוקים יכול היה ליצור הכל מושלם. 2. איך אפשר להמשך להאמין כי שהמשפט "שליחי מצווה לא ניזוקים" לא מתקיים הלכה למעשה!! אנחנו רואים את זה כל יום. זה משגע אותי, כי אני רואה שמשהו קורה, תקופה קיצונית כזו, אבל דברים לא מסתדרים לי. אני קרועה מבפנים. נא עזרתך
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
1. הבחירה החופשית שלך היא המטרה. הקב"ה רוצה שתעמדי בנסיונות ותבחרי בטוב מרצונך החופשי, ולא בשל טבע שכפה עליך. רק בדרך זו את יכולה להתקרב לקב"ה באמת, ולזכות לנצח בטובתו - בכך שאת בוחרת להיות בת שלך מלך מרצונך החופשי, ולא שתהיי מכונה אוטומטית כמו רובוט.
נא ראי תשובה זו:
ודאי שהנסיונות שלך הם לטובה - כדי שתזכי להגדיל שכרך לעולם הבא, אך הם גם לכפרת עוונות, לתיקון הנשמה שלך לפי מעשיה בגלגול האחרון, ומה שירדת לעולם לתקן ולהשלים. הכל לטובה.
2. שליחי מצווה אינם נזוקים - בגמרא מוסבר שכלל זה לא נאמר במקום סכנה. למה הדבר דומה? למפקד שאומר לחיילים שלו לחבוש קסדה בקרב. וישאל חייל: "הרי יהודה חבש קסדה בקרב ובכל זאת נהרג!", ישיבו לו שזה נכון, אך הקסדה ודאי מסייעת ומצילה ברוב המקרים, וללא קסדה היו מתים הרבה הרבה יותר. כך גם המצוות והלימוד והתפילות ממתיקות את הדינים שנפסקו לנו בשמים, ומצילות אותנו מהרבה גזירות קשות, אולם יש מקרים נדירים שבהם הסכנה גדולה, והגזירה קשה.
מכל מקום, הכל נעשה בחשבונות שמים לטובת הנשמות. דבר לא נעשה במקרה.
הבה נשאל כל אדם: מי הוא אשר נתן לך את כל הרחמים שיש לך על עצמך ועל אחרים? הרי ישנם בעולמנו אנשים אכזרים שאין להם רחמים על אחרים. גם לבעלי חיים אין רחמים על בני מינם (חתול לא חש רחמים על חתול שנדרס על הכביש). רחמים הם משהו מיוחד שניתן בלב האדם מאת אלוקים - הוא אבי כל הרחמים, וכל הרחמים מגיעים רק ממנו יתברך, וליהודים נתן רחמים מרובים! הוא הנקרא בלשון חז"ל בשם "רחמנא", המרחם, ובתורה נאמר עליו "ארך אפים ורב חסד". אף עמו ישראל נקראים "ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים".
מכאן עלינו ללמוד שהוא יתברך ודאי הרבה יותר רחמן מאיתנו, שהרי הוא מקור כל הרחמים, ורק בזכותו אנו מסוגלים לרחם.
כל אכזריות או קושי לב שעשוי אדם לייחס חלילה לבורא - נובע רק מחוסר ידיעה על מעשיו, כי העולם הזה נסתר ולא מובן, חלק קטן מגלגולים רבים שאת תחילתם ואת סופם איננו יודעים. כשנגיע לעולם הבא, לעולם הנשמות, ונראה את העולם האמיתי, נבין שהוא יתברך אכן רחום וחנון יותר מכל אדם, ויותר מכל מה שיכולנו לשער.
אני ממליץ לך בחום לצפות בהרצאה מעולה הנקראת "סוד הצדק העליון":
עלינו להאמין שהקב"ה שהוא רחום וחנון, אשר נתן לנו את היכולת לרחם, הוא ודאי יודע כל מה שאנו יודעים, ומבין כל מה שאנו מבינים, והוא מרחם יותר ממה שאנו מרחמים, כי הוא אבי כל הרחמים, ורק ממנו כל הרחמים שלנו מגיעים. ואם בכל זאת פעל בעולמו כפי שפעל, עלינו לבטוח שזו היתה הברירה היחידה, ולא לשכוח לרגע שהעולם הזה הוא זמני, והיעד האמיתי של הנשמות היא העולם הבא.
אנשים בעולם הזה דומים לילדים קטנים שרוצים עוד ועוד סוכריות וממתקים, וגם אם יסבירו להם במשך שעות שזה הורס את השיניים, שזה מזיק לבריאות, שהם יפתחו תאווה לאוכל ויהיו אנשים שמנים, הילדים לא יקשיבו, וימשיכו לדרוש ולדרוש. כך גם אנו בעולם הזה דורשים חומריות, ולא מבינים שיום אחד נביט על הדברים אחרת מן העולם הבא, בתור נשמות, ואז גם נראה את גודל טעויותינו. הקב"ה מתנהג איתנו בצורה הטובה ביותר בשבילנו, גם אם לעיתים זה נראה לנו כאילו הוא לא מתחשב בנו, הרי הוא נוהג כאב אוהב כלפי ילדיו, וכמו כל אב אוהב, הוא עושה את הטוב ביותר עבור ילדיו גם כשאינם מבינים זאת.
אני חושב שהחוברת שיחה גורלית תוכל לעזור לך מאוד, כאשר תביני באמצעותה לא רק את שאלת הסבל, אלא גם מהי בכלל המטרה למענה אלוקים ברא אותנו. חפשי בגוגל את המילים "שיחה גורלית". בהצלחה!
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il