מה לעשות אם אשתי דוחה את המקווה?

אשתי מתעצלת או מתעכבת ללכת למקווה ימים לאחר סיום ימי הנידה, והיא לפעמים כאילו עושה לי טובה ושואלת באוויר: "אולי אלך הלילה למקווה?, דבר שיותר מעצבן אותי, שמצריך אותי לבקש אותה לעשות זאת, ואיני רוצה לבקש. אציין שהיא אינה זריזה בכללי, וגם קשה לה לעשות כמה דברים ביחד, אז זה בא ממקום שגם כך קשה לה להתנהל עם עבודה וילדים, אז הכל לאט הבית מבולגן וכו'.. למרות התפקוד המעשי, מבחינת אישיות היא מתונה, ולרוב היחסים שלנו אוהבים. רמזתי לה מספר פעמים מדוע אינה הולכת למקווה כבר, אך היא מתרצת וחוזרת על ההתנהגות. השאלה, איך ראוי שאתנהג בעניין?