טיפול במוסך ערבי

שלום וברכה

אעתיק את פסקו של הרב בעל שו"ת עטרת פז חלק ראשון כרך ג - חו"מ סימן י מסקנא דמילתא: הרוצה לקנות חפץ ויש לפניו נכרי וישראל המוכרים את אותו חפץ או סחורה, כל היכא דמוכרים במחיר שוה, יש להקדים הקניה מהישראל כדי לקיים את מצות חז"ל שלמדונו בתו"כ, שעמיתך קודם לנכרי בענין מקח וממכר.

ובמקום שהישראל מוכר יותר ביוקר, אם זהו דבר מועט, ג"כ ראוי ונכון להקדימו לישראל, ועי` בשו"ת מנחת יצחק ח"ג (סי` קכט) שכתב דשיעור מועט היינו שיעור של הפרש שש עשרה וחצי אחוז בערך ועי` בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ב סי` תעז) שכתב, דנראה שאם היהודי מוכר ביוקר ומחוסר עבודה, ויש גוי שמוכר דבר זה יותר בזול, א"כ מה שמפסיד בהפרש שבין שניהם הוי צדקה, כיון שהיהודי הזה זקוק לפרנסה, ואין לך מצות צדקה גדולה מזה דהוי גם מתן בסתר שהמקבל אינו מרגיש שמקבל צדקה, ולכן יכול לנכות סכום זה שמפסיד מכסף מעשר, דמצוה גדולה קעביד להחיות נפש יהודי בפרנסה בכבוד, והצדקה שנותן בכה"ג הוא במדרגה גדולה שאפשר לקחת גם מכספי מעשר אבל במקום שההפרש הוא גדול, א"צ להקדים.

וכן במקום שהישראל והנכרי מוכרים בשוה, אבל חנותו של הנכרי נמצאת יותר קרוב מחנותו של הישראל, אם חנותו של הישראל נמצאת במרחק רב (יותר ממהלך מיל), ויש בדבר טורח גדול להגיע אליו, שפיר יכול לקנות מהנכרי, אבל אם חנותו של הישראל נמצאת במרחק מועט נכון וראוי להתאמץ לקנות ממנו, ובפרט שהוא שומר תורה ומצוות ואת יראי ה` יכבד, ולקיים מצות רבותינו שבתו"כ דיש להקדים הישראל בענין מקח וממכר.

[ולפי האמור לעיל שיש אומרים דיכול להשלים ההפרש שבין התשלום שלוקח הישראל לתשלום שלוקח הנכרי מכספי מעשר, כיון שהוא מצוה וצדקה, אפשר שיכול לקחת כאן נמי את כסף הנסיעה שצריך לנסוע לקנות מהיהודי שחנותו נמצאת רחוק מכספי מעשר, ובפרט במקום שיודע דבזה הוא מחזק ומחזיק ביד הישראל.

בברכה - בנימין שמואלי