נשמת גוי מול נשמת היהודי

שלום וברכה,

 

לגבי מתים קליניים מכל רחבי העולם, ותיאורים שונים, נא לראות את תשובתי בקישור:

 

מוות קליני הוא רק הכניסה לשער של העולם הבא. במצב הזה הנשמה עדיין מחוברת לגוף, ונמצאת בין חיים למוות.

ישנם יותר מ-30 מיליון עדויות של מתים קליניים מכל רחבי העולם שמספרים על יציאה מן הגוף בזמן הזה, ועל מנהרה שהיתה לוקחת אותם לעולם האמת. אך כדי להגיע לבית דין של מעלה צריכה הנשמה להתנתק לחלוטין מגופה.

כך שמוות קליני רק מעיד על מציאות הנשמה והחיים לאחר המוות. אך את אמיתות התורה אנו למדים מההתגלות והנבואה.

 

אנו יודעים שהתורה היא אמת - בגלל שיש לנו היסטוריה נאמנה בת אלפי שנים, המתעדת ומאמתת את שליטתו של בורא עולם בעשרת מכות מצרים, בקריעת ים סוף, במשך 40 שנה במדבר, בנבואות לא הגיוניות שהתרחשו לאורך יותר מאלפיים שנה כמתואר בספר הספרים, ועיקר התגלותו של בורא עולם בפני כל עם ישראל במעמד הר-סיני.

אבותינו ואבות אבותינו העבירו בנאמנות את התורה והחגים והמצוות, והיו מוכנים להקריב את חייהם בכל דור על אמיתותה. אנו לא מאמינים ביציאת מצרים רק "בגלל שזה כתוב בתורה", אלא בזכות אבותינו המעבירים את התורה מדור לדור כהיסטוריה הלאומית של עמנו מזה 3300 שנה. על כן ספר התורה מהווה עדות היסטורית לאומית שאינה ניתנת להכחשה, וכל אותם "מכחישי מקרא" אינם שונים מאותם מכחישי שואה שהתעוררו בשנים האחרונות. 

 

עם ישראל הוא העם היחיד בעולם שקיבל הוראות יצרן מפי א-לוהים בפני עם שלם, בהתגלות אלוקית ובנסים המוכיחים את שליטתו בטבע, ואין תורה שהשפיעה יותר על העולם מתורת היהודים. גם קיומו של עם ישראל מוכיח את שליטתו הנסית של הבורא בהיסטוריה, היות ועם ישראל הוא העם היחיד בעולם שהצליח לשרוד כל כך הרבה השמדות ואנטישמיות במשך אלפי שנים, הוא פוזר בכל רחבי העולם, נותר מועט ושרד ללא שלטון וצבא בזמן שכל האימפריות והעמים הקדומים התבוללו ונעלמו - ואף לאחר כל אלה עם ישראל שב לארצו אחרי אלפיים שנות גלות, כשכל מסכת התלאות הזו כבר תוארה מראש בנבואות עתיקות יומן בתורה שמעביר העם היהודי מזה 3300 שנה. אנו יודעים מהו סוד נצחיותו.

 

יש לנו אינספור סיבות היסטוריות להאמין בתורה, ולדעת בבירור שתורת ישראל אמת. לא קיימת בכל העולם תורה או דת שאפילו ינסו להתחרות עם האותנטיות ההיסטורית והנסית של תורת ישראל ועם ישראל. וכל עיקרי האמונה מבוררים בספרי רבותינו, כמו ספר הכוזרי, חובת הלבבות ועוד.

 

יש הבדל מהותי בין היסטוריה של עם שלם, לבין סיפור אגדה:

1. סיפור אגדה - מספרים על יחידים. לדוגמה: מוחמד סיפר שמלאך ניגלה אליו במערה ונתן לו תורה. איך אפשר לדעת שזה אכן קרה? הרי חוץ ממנו אף אחד לא היה שם. אולי הוא דמיין, אולי הוא שיקר? לכן זהו רק סיפור, ולא היסטוריה. גם הנוצרים מספרים שהיו לישו רק תלמידים בודדים שהאמינו בו, ורק ארבעה אנשים שכתבו את הברית החדשה. אז איך אפשר להאמין להם? זהו לא יותר מסיפור, כי הוא מועבר על ידי יחידים אשר יכולים לטעות או לשקר.

 2. לעומת זאת היסטוריה - מספר עם שלם שראה את הדברים בעצמו. לדוגמה: השואה. איך אפשר לדעת שזה אכן קרה? כי מיליוני אנשים באמת היו שם, ומיליוני ניצולי שואה סיפרו לילדיהם מה קרה בשואה, וכל העם הכריז על יום השואה לזיכרון המאורע ההיסטורי הנורא הזה. לכן זו היסטוריה, ולא סתם סיפור אגדה.

 

כל אירוע המוני שמעבירים מיליונים - הוא היסטוריה.

 

שים לב כי זו עובדה שאין אף עם אחר בעולם שמתאר התגלות אלוקית בפני עם שלם, כי לא ניתן להמציא היסטוריה. אם היה ניתן להמציא אירוע שכזה, דתות רבות בעולם היו מספרות למאמיניהם כיצד נביאם עשו נסים אדירים בפני מיליוני אנשים.

 

כאשר עם שלם מעביר מדור לדור מאורעות היסטוריים כלל-לאומיים, לא ניתן להתכחש אליהם רציונלית.

מספיק ששני אנשים יטענו שהיה רצח, כדי שנאמין להם ונרשיע אדם. קל וחומר כאשר עם שלם טוען שהיה עד למאורעות אדירים, ומעביר את ההיסטוריה הזו לבניו ובני בניו - ואף חוגג חגים וימי זיכרון לזכרה.

את השואה זוכרים באמצעות רגע אחד של דומיה. אך תאר לך שהיו זוכרים את יום השואה, על ידי כך שהיו בונים מחנות בחצר הבית, וישנים בהם שבעה ימים, או אוכלים במשך שבוע לחם יבש ומצומק לזכר השואה. האם היה אז אדם המעז להכחיש את המאורע? האם יתכן שעם שלם יסכים לקבל על עצמו מנהגים קשים לזכר היסטוריה שלא היתה?

ובכל זאת עם ישראל חוגג את חג הסוכות מזה אלפי שנים, ובמשך שבוע אוכלים וישנים בסוכה. עם ישראל חוגג את חג הפסח במשך אלפי שנים, ובמשך שבוע לא נוגע בחמץ, ואוכל מצות, ומספר ביציאת מצרים כפי שסיפרו אבותיו ואבות אבותיו. האם ניתן להכחיש היסטוריה כה חזקה? אדם רציונלי לא יעשה זאת. נא ראה:

 

- דו-שיח על תורת האמת:

 

- להכיר באמת תוך חמישה צעדים פשוטים

 

- אמיתות התורה: ההוכחה הלוגית וההיסטורית

 

ובמענה לשאלתך על הגויים -

 

 המטרה האלוקית היתה להתגלות לאדם, כדי לתת לו הוראות יצרן מהו הטוב ומהו הרע, למען ישיג האדם השלם את תכלית חייו ויזכה לעולם הבא. מטרת הבריאה היתה להעמיד עם שיקיים את רצון השם ויזכה לטוב האמיתי. אך רוב הגויים בעולם לא ביקשו את אלוקים ולא רצו להקריב בעבורו. ה' בחר בעם ישראל בגלל שעם ישראל רצה בו, ובזכות אבותיו.

המטרה העיקרית של ה' היתה להעמיד את האדם השלם שמקיים את תורתו, ולכן עם ישראל הוא העם הנבחר, שכל דורש אלוקים יוכל להצטרף אליו. וכך נאמר בתורה: "ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש" (שמות פרק יט, ו). ישראל היא הממלכה האלוקית, והנביאים ניבאו שכאשר תגיע הגאולה השלמה, כל הגויים בעולם יכירו באמת ויחיו בשלום עולמי. אהבה אלוקית ואחדות, זוהי משמעות החיים.

 

עם זאת, הגויים לא נדרשים להתגייר לפי התורה, והם מקבלים שכר ועונש בעולם הבא לפי מעשיהם הטובים והרעים (שבע מצוות בני נח: לא לרצוח, לא לגנוב וכו').

ה' מטיב לנבראיו בדרגות שונות של הטבה - לפי מעשיהם. העולם בנוי לפי תפקידים ברמות שונות, בדומה לממלכה גדולה שיש בה אזרחים ויש בה שרים ומלך. כך נאמר בתורה: "והייתם לי ממלכת כהנים וגוי קדוש". עם ישראל הם השרים ובני המלך הקרובים - אשר קיבלו את התפקיד החשוב בבריאה, ולכן שכרם גבוה יותר בהתאם לגודל תפקידם בבריאה. כמובן שכל גוי יכול לבחור להתגייר ולהצטרף לעם ישראל אם באמת ירצה בכך, ולזכות לשכר גדול זה.

 

אתה שואל שאלות חשובות. כדי לקרוא על משמעות החיים והבריאה, חשוב שתקרא חוברת שכתבתי בשם "שיחה גורלית" (חפש בגוגל). אני בטוח שתהנה.

 

בברכה,

דניאל בלס