מהי מצוות הכנסת אורחים, ומה שכרה?

שלום וברכה

מסכת שבת דף קכז ע"א אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים כְּהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדָּעָא אָמַר, יוֹתֵר מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב, גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב, (בראשית יח) "וַיֹּאמֵר, אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבוֹר" וְגוֹ` אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, שִׁשָּׁה דְּבָרִים אוֹכֵל אָדָם פֵּירוֹתֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּימֶת לוֹ לָעוֹלָם הַבָּא, וְאֵלּוּ הֵן, הַכְנָסַת אוֹרְחִים, וּבִקּוּר חוֹלִים, וְעִיּוּן תְּפִלָה, וְהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, וְהַמְגַדֵּל בָּנָיו לְתַּלְמוּד תּוֹרָה, וְהַדָּן אֶת חֲבֵירוֹ לְכַף זְכוּת.

וכתב רבינו בחיי על דברים פרק כב פסוק ז וכבר ידעת שמצות הכנסת אורחים פרי שכרה בנים, והראיה שרה אמנו, גם השונמית (מלכים ב ד) שקבלה לאלישע, ועוד האריך במעלת המצווה בספר הברית - חלק ב מאמר י"ב דרך הקודש - פרק י גם ראוי לכל איש ישראל להחזיק במצות הכנסת אורחים, שהיא גדולה יותר מהשכמת בית המדרש דקתני מפני האורחים והדר מפני ביטול בית המדרש, והיא יותר מהקבלת פני השכינה דכתיב ויאמר אדני אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תעבור מעל עבדך (בראשית י"ח) כאשר חכמים יגידו (בפרק מפנין),

והיא צדקה וגמילות חסדים ביחד, ואם אחת מאלה רב כחו ורם מעלתו מה גם שתי אלה יחד, בלעדי אחזה עתה בדור הזה אין מחזיק במצוה הגדולה הזאת כי אם אחד מני אלף שבת עובר אורח לכנוס להתארח אצל בעל הבית הגון בעיר מכש"כ אורח ברגליו לא יבא לביתו להתארח ואין מי אשר דלתו לאורח יפתח, וגדולה היא מאד בעיני ה` ולא בחנם האריכה התורה פרשה שלמה בענין הכנסת אורחים של אברהם אבינו: ולא די שאין קץ לשכר מצוה זו בעוה"ב אלא אף גם כל הצלחת עוה"ז רגיל לבא ע"י מצוה זו דוקא, לא נתבשר אברהם ושרה על בנים אלא ע"י מצות הכנסת אורחים כנאמר ויאמר שוב אשוב עליך כעת חיה והנה בן לשרה (שם),

ולא ניצול לוט מתוך מהפכת סדום אלא ע"י הכנסת אורחים, כנאמר וירא לוט ויקם לקראתם וישתחו ארצה ויאמר הנה נא אדוני סורו נא אל בית עבדכם ולינו (שם י"ט), ולא זכתה השונמית להוליד בן אלא ע"י הכנסת אורחים והנה מת הנער ובא האורח ויסגור הדלת ויתפלל אל ה` ויפתח הנער את עיניו ויחי ויקם על רגליו כמו שכתוב (במלכים ב` ד`), ולא נתפרנסו אשה אלמנה ובנה בשנת הרעב אשר בימי אליהו בעיר צרפת אלא ע"י הכנסת אורחים ואף הוא החיה את בנה אחרי מותו ככתוב (במלכים א` י"ז), וככה אמרו חז"ל שהמצוה הזו אדם אוכל פירותיה בעוה"ז והקרן קיימת לעוה"ב, ואין אליהו הנביא רגיל לבא לברך את האדם בהצלחת עוה"ז בעושר ויהי איש מצליח בנכסים אלא על ידי הכנסת אורחים: וה` יעזור שכל הברכות יתגשמו בקרוב

בברכה – בנימין שמואלי