בנושא טהרת המשפחה

שלום וברכה

הדברים בכללות הם כך, הבעל מצווה מן התורה לקיים יחסי אישות עם אשתו, זאת ללא קשר עם היא יכולה להתעבר מהיחסים האלה וללא קשר למצוות פרו ורבו, זוהי מצוות עשה נפרדת בתורה, וכל המונע עצמו מקיום יחסים בשיעורים הרגילים [פעמיים בשבוע] מבטל מצוה.

מאידך, על הזוג להשאיר את ניהול העולם לבורא עולם, ובשעת קיום יחסי האישות יש להניח את האפשרות להריון בידי הבורא המנהל את העניינים ולא להתערב בשיקולים שונים ומשונים כחוסר מקום בדירה, וחוסר פרנסה וכו`. ולכן אסור להשתמש באמצעי מניעה כל שהן בעת היחסים. אולם באם קיים חשש בריאותי, גופני או נפשי, שבשל כך -בעצת רופא- על האשה להימנע מלהכנס להריון, ["לא יועץ סוציאלי"], אזי ברוב המקרים תקבל האשה היתר מרב לקחת גלולות למניעת ההריון, ובמקרה כזה על הבעל לקיים את חובתו לקיום יחסים גם כשהיא מנועה מלהיכנס להריון.

אי אפשר לפסוק בלבד בענינים אלה ויש להזדקק להכרעה של רב מכיון שהאדם משוחד לעצמו, ולעתים הוא נדבק לאיזה שיקול שאינו נכון להקל על עצמו. אם אין מניעה גופנית או נפשית להביא עוד ילד לעולם, על הזוג לעמוד מן הצד ולא להתערב באפשרויות וסיכויי ההתעברות על ידי מניעות כאלו ואחרים. קיום יחסים על ידי קונדום הם תמיד `הוצאת זרע לבטלה`, ההיתר של רב הוא רק לאמצעי מניעה של גלולות. וכשלוקחים גלולות אין איסור של הוצאת זרע לבטלה, מאחר והיחסים מתקיימים במקום הנכון. אולם נטילת גלולות בלא סיבה מוצדקת, [סיבה גופנית או סיבה נפשית], הוא ביטול המצוה של פרו ורבו וביטול רצון ה` להרבות בעולם עובדי ה`. ואקוה שכל הנקודות התבהרו לך.

בהצלחה - מנשה ישראל