שבתות אצל ההורים

אני נשואה כמעט שנתיים, עדיין ללא ילדים. אנחנו מתגוררים קרוב מאוד לאמו של בעלי ומידי שבת אנחנו אצלה. בתוך השנתיים שאנחנו נשואים אני יכולה לספור על יד אחת את מס` הפעמים שהתארחנו אצל הוריי (שגרים בעיר אחרת אבל עדיין במרכז ולא רחוק מאיתנו) בשבתות או חגים. אני מרגישה מאוד רע עם זה, ידוע לי שהוריי רוצים שנבוא לעיתים קרובות יותר,אבל הבעיה שלי היא בעלי. הוא לא כל כך אוהב ללכת לשם. נוח לו בבית והוא לא אוהב לישון בבתים של אחרים-אפילו שאלה הוריי. קשה לו עם האווירה השונה והיותר כבדה לטעמו ולא נוח לו. גם לי אישית לא הכי נוח, למרות שזה היה ביתי, אני עכשיו אישה נשואה ויש לי בית אחר, אני כבר לא ישנה במיטה שלי ואנחנו ישנים בחדר לא הכי נוח. אבל חשוב לי לכבד את הוריי ולבוא. הם מאוד נהנים מנוכחתינו ואמא שלי משקיעה מאוד באוכל כשאנו באים. עקב פטירתו של חמי,עבר המון המון זמן מאז היינו אצל הוריי. חיכיתי מעט עד שהרגשתי שאני יכולה לנהל שיחה עם בעלי על הנושא.ממש עשיתי את זה בדרך עדינה אבל הוא פשוט לא אמר כלום. אין לו מה להגיד, הוא יודע שאני צודקת אבל הוא פשוט לא מעוניין. אמרתי לו שאם לא בשביל ההורים שלי אז לפחות בשבילי-אבל כלום. אפילו לא בא לקראתי. מצידו שאני אלך בלעדיו. האמת שמאוד נפגעתי. חשוב לי מאוד לכבד את הוריי וכאילו שהוא לא מאפשר לי. ומה בסה"כ ביקשתי? מידי פעם לוותר קצת על חוסר הנוחות ולכבד? אני לא יודעת מה לעשות, מה אגיד להוריי כשישאלו שוב "מתי אתם באים לשבת"? מה אני אמורה לעשות? אני מרגישה שזה פוגע לי בשלום הבית מפני שיש לי משקעים כלפי בעלי ורע לי עם זה. סליחה שהארכתי ואודה מאוד אם אקבל תשובה במהרה. כל טוב!