חתונה בעשרת ימי תשובה

שלום וברכה

אכתוב לך את הידוע לי בעניין, ואת תבחרי איך לנהוג, ביחס לקהילתך, ספרדיה\אשכנזיה. עשרת ימי תשובה, הם ימי דין, וכמו שאמרו חז"ל במסכת ברכות (דף יב ב): "אימתי `ויגבה ה` צבאות במשפט` (ישעי` ה טז), בעשרת הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים", ולכן כתבו כמה מגדולי הדורות שיש להימנע מלקבוע נשואין בימים אלו, וכאשר כתב הגה"ק רבי אפרים זלמן מרגליות זצ"ל בספרו מטה אפרים (סימן תרב סעיף ה): "נוהגין שלא לעשות נשואין בימים אלו [היינו בעשרת ימי תשובה] והביא דבריו הגאון רבי שלמה גאנצפריעד זצ"ל בקיצור שלחן ערוך (סימן קל), וכן מבואר בסידור בית יעקב להגאון רבי יעקב מעמדין זצ"ל שאין לעשות נשואין בימים אלו, וכן כתב הגאון רבי שלמה קלוגער זצ"ל בהגהות חכמת שלמה (סימן תרב) ואף הוסיף טעמים למנהג זה שנתייסד על פי אמרם ז"ל (ר"ה ח ב): `איזהו חג שהחודש מתכסה בו הוי אומר זה ראש השנה`.

וביארו המקובלים כונת הגמרא שהשטן מכסה את הלבנה העליונה ואינה מתגלה עד יום הכיפורים, ואם כן יש לנהוג בימים אלו כבימי חיסור הלבנה שנהגו למנוע בהן נשואין. עוד טעם בדבר: "כיון שאמרו חז"ל (ירושלמי בכורים פרק ג הלכה א דף סה טור ג): `הנושא אשה מוחלין לו כל עונותיו`, ולפי זה אין ראוי לעשות השתדלות מחילות עונות עד יום הכיפורים, שהקב"ה בצירוף עיצומו של יום מוחל לו עונותיו, ואם משתדל בתחילה על מחילות עונות על ידי נשואי אשה בימים אלו קודם יום הכיפורים, הוי כמרים יד במלך".

הגאון רבי חיים צבי ערנרייך זצ"ל בקצה המטה [על מטה אפרים], הביא טעמו של המטה אפרים: "נראה הטעם על פי מה שכתב הפרי מגדים (סימן תקס, אשל אברהם ס"ק יא), שהשטן מקטרג בשמחה יתירה ברבוי אכילה ושתיה, וכטעם מה שמתענים בה"ב אחר המועדות שמא מתוך משתה ושמחת יום טוב באו לידי עבירה, וכמו שכתב המגן אברהם (סימן תצב ס"ק א) ולכן נהגו שלא לעשות נשואין בעשרת ימי תשובה, מחשש קטרוג השטן ח"ו, כי הרבה יין עושה והרבה שחוק עושה (סוטה ז א), וכעין זה כתב הגאון רבי משה נתן רובינשטיין זצ"ל ראב"ד דובנא בספרו אלף המגן (סימן תרב ס"ק ב) הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל בספרו שדי חמד (מערכת חתן וכלה אות כג) מביא שבדידיה הוה עובדא, וזה לשונו המתוק מדבש:

"אחות לנו קטנה, והנה היא לאה היתה כאלמנה, והלכה והיתה לאיש, למשה [הי"ו] היתה למנה, בראשית השנה בעשרת ימי תשובה בשנת שש מאות ול"ח [תרל"ח] שנה, למנין שאנו מונין בקראסוב באזר קריה נאמנה, ולא עלה על דעתי הקטנה, שום חשש ופקפוק בראשונה, כי לא ידעתי שום מנהג בזה, ולא ראיתי כתוב בספר שום דבר מזה גדולה וקטנה, אך אם יום או יומיים יעבור ואשמע את הקול לעזה המדינה, הזקן שבהם ההוא אמר: נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי שום חופה וקדושין בימים הקדושים האלה ימי סליחה וכפרה תפלה ותחנה... אלה דברי הזקן.

ודבריו הרעידו את לבבי כי לא מלבי לזלזל בשום מנהג, כל שאינו ברור בעיני שראוי לבטלו, ועיינתי שנית בדברי הפוסקים ולא מצאתי בספרי דבי רב דשכיחי גבאי הם המדברים בזה, ועיינתי בפנקסי הכתובות שבעיר הזו, שבו רושמים כל החופות הנעשות בכל ימות השנה מידי שנה בשנה, חדשים גם ישנים ולא ראיתי רשום בהם שום חופה שנעשית בימים האלו, אות היא כי עדות הזקן נאמנה, ולא נפלאת היא ליתן טעם לשבח למנהג הזה כי הימים האלה נזכרים ונעשים ימי תשובה, ובחופה דשכיח שכרות לא יבצר מקלות ראש וכמה איסורין חטאת היחיד והצבור, ובמקום גילה נכנס יין אין שם רעדה, ולכן אין מהראוי להביא אותם לידי מכשולות, כן נראה פשוט בטעם מנהגם, והוא נכון.

ובעיקר המנהג עם שנראה נכון מצד הסברא מטעם שכתבתי, אמנם איני זוכר אם כן הוא המנהג בינינו הספרדים, דמה שכתב הרב מטה אפרים אינו מוכרח שכונתו שכן נוהגים בכל העולם, ואולי רק האשכנזים נוהגים כן", וכו`.

אולם גדולי ארץ גרמניה לא נהגו כן, וכמו שכתב הגאון רבי דוד צבי הופמן זצ"ל בשו"ת מלמד להועיל (חלק ג סימן א) אחר שהאריך בזה: "כמדומה שמנהג זה לא נתפשט ולא נודע אף מגדולי הדור, ואני בעצמי עשיתי נשואין שלי ביום ו` תשרי שנת תרל"ג לפ"ק, ומר חמי הרב הגדול הצדיק מוהר"ר יונה ראזענבוים זצ"ל היה מסופק אולי יהיה זה קצת נגד שום דין או מנהג, נשא ונתן מתחילה עבור דבר זה עם הרב הגאון מוהר"ר זעליגמאנן בער באמבערגער זצ"ל, והוא פסק שדבר זה מותר בלי שום פקפוק, ואדרבה כי קיום מצות פריה ורביה יוכל להכריע לכף זכות, וכן עשיתי מעשה ואין שום אחד ממורי ורבותי וחבירי פוצה פה לומר שיש בזה שום נדנוד איסור, ורק מי שכבר קיים מצות פריה ורביה יחוש לדברי המטה אפרים והגאון רבי יעקב עמדין זצוק"ל".

וכן הביא בשו"ת הגאון רבי עזריאל הילדסהיימר זצ"ל אב"ד אייזנשטאדט (הנדפס מחדש או"ח סימן תרב עמוד קנז ב), כי נשואי הרה"צ רבי יעקב קאפיל היינמן ז"ל אבדק"ק גאטהענבורג היו בין כסא לעשור. ועורר: "כי מה שכתב המטה אפרים שנוהגין שלא לעשות נשואין קאי רק אצום גדליה דמיירי ביה לעיל בסמוך".

וכן ביאר הגאון רבי שמחה הלוי באמבערגער זצ"ל אבד"ק שטוטגארט בשו"ת שארית שמחה (סוף סימן ח): "אולם זקני הגאון מוהר"ר יצחק דוד הלוי באמבערגער זצ"ל אבד"ק וירצבורג כתב שמי שלא קיים פריה ורביה מותר לעשות נשואין בעשרת ימי תשובה".

בהצלחה ומזל טוב - מנשה ישראל