תאריך לחתונה

שלום וברכה

על פי ההלכה והקבלה זה יום מצויין לנישואין, וה` יעזור שתבנו בית נאמן בישראל. בכללות, לגבי נישואין בחודש אדר יצויין דבר מחודש שנמצא בחידושי הריטב"א (תענית כט ב) שבחודשי אדר ואב לכולי עלמא יש מזל לישראל, וזה לשונו: "אמר רב פפא הילכך בר ישראל וכו`, ואף על גב שאין מזל לישראל, הני מילי בשאר ימים, אבל בשני חדשים אלו יש מזל שכן נגזר עלינו מן השמים".

נשואין בז` אדר הגאון רבי יצחק שפעלינג זצ"ל מלבוב בספרו טעמי המנהגים (עמוד תיח) הביא ששמע מהגה"ק מהרי"ד מבעלזא זצ"ל שאמר בשם אביו הגה"ק מהר"י מבעלזא זצ"ל שלא לעשות חתונה בז` אדר לפי שהוא אחד מן הימים שמתענין בהם כמבואר בשלחן ערוך (או"ח סימן תקפ) על שבו מת משה רבינו ע"ה. ובתוספות (נזיר יד א ד"ה אמר) מובא: "דביום הוולדו דהיינו בז` באדר שמחו שמחה גדולה וביום מותו בז` באדר מסתמא רבים נדרו בנדר ורבו נזירים בישראל מחמת צער".

ואף על פי שיש דעות שונות אם ראוי לעשות נשואין בסוף החודש בימי חיסור הלבנה, מ"מ בחודש אשר נהפך מיגון לשמחה כחודש אדר נהגו רבים לעשות נשיואין גם בסוף החודש, ותמצית הדברים ביאר הגאון רבי חיים חזקיה מדיני זצ"ל בספרו שדי חמד (חלק ז מערכת חתן וכלה אות כא ד"ה ולפני) שמקילים בזה מאחר ועל זה החודש נאמר בקרא (אסתר ט כב): "החודש נהפך מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב". הרה"ק בעל השפת אמת זצ"ל (תענית כט א) כתב טעם מחודש לריבוי השמחה בחודש אדר וזה לשונו: "`משנכנס אדר מרבין בשמחה`, לולי פירוש רש"י [שפירש] משום פורים ופסח, יותר נראה וכו`, משום שבאדר היה קיום הקרבנות והמקדש, דבאדר זמן שקלים לְחַדֵשׁ בניסן התרומה חדשה, ונדבו בני ישראל בשמחה שקלי הקודש, וכמבואר כמה פעמים בפסוק כשהתנדבו בני ישראל למקדש היה שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר וכשקורין פרשת שקלים מתעורר זה".

ולפי דבריו הרי מובן באר היטב שככל שקרב ובא שלהי חודש אדר השמחה מתגברת שהרי "באחד באדר משמיעין על השקלים, בחמשה עשר בו שולחנות היו יושבין במדינה, בעשרים וחמשה ישבו במקדש, ובאחד בניסן נתרמה הלשכה" (שקלים פרק א), ואם כן שמחת ההתנדבות מוספת והולכת.

מזל טוב - מנשה ישראל