תורה ומדע
הייתי רוצה מאוד לדעת איך הרמב"ם והרס"ג לא קיבלו את עניין גלגולי הנשמות ואף טענו שאילו דברי הזיות ובלבולים?
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום וברכה הייתי רוצה מאוד לדעת איך הרמב"ם והרס"ג לא קיבלו את עניין גלגולי הנשמות ואף טענו שאילו דברי הזיות ובלבולים? איך אפשר להאמין בדבר מסויים כאשר מצד אחד טוענים שאפשר להוכיח זאת ומצד שני רבנים גדולים וצדיקים כמוהם לא האמינו בתופעה הזאת שנקרא העתקות הנפש? דבר נוסף אשר מקשה אליי מעט הוא הגישה השכלית של הרמב"ם כאשר מצד שני כל רב שני מדבר על קבלה ומיסטיקה והזוהר וחוכמת הפרצוף ושאר דברים דומים.הרמב"ם בכלל לא ציין ולא קיבל דברים כאלה.. (אני מקווה שיש דיוק בדבריי) איך יש כאלו הבדלים משמעותיים בתפיסה אצלנו בתורה הקדושה שצריכה להיות אותו הדבר בכל מקום בעולם, לא? סליחה על ה"מגילה" ותודה מראש
תשובה
שלום וברכה
א. מרן האריז"ל מצביע על כך שבדור אחד חיו שני גדולי ישראל ידועים ומפורסמים: הרמב"ם - רבינו משה בן מיימון, ענק הדורות שהמליצו עליו `ממשה ועד משה לא קם כמשה`. הרמב"ן - רבינו משה בן נחמן, מגדולי ישראל שבכל הדורות, שחי קצת אחרי הרמב"ם.
שניהם חיברו ספרים רבים שהפכו לחלק בלתי נפרש מתורת ישראל. ומכל מקום הבדל ניכר יש בין שני אלו שהרמב"ם עם כל גדלותו לא זכה לתורת הקבלה, וכל ידיעותיו הנוראייות הקיפו את כל התורה הנגלית, עם כל שבע החוכמות החיצוניות בשיעור שאין דומה לו.
ואילו הרמב"ן זכה לדבר שלא זכה בו הרמב"ם, והשיג המון המון בחוכמת הקבלה, שהעיד האריז"ל שכל דברי הרמב"ן בחכמת הקבלה הם אמת וצדק. ומה הסיבה, שהרמב"ם לא זכה להשיג וללמוד את תורת הקבלה?, משיב האריז"ל, כי כל נשמות ישראל היו כלולות בנשמת אדם הראשון, ואלו שהיו בצד ימין שלו זכו לתורת הקבלה, ואילו אלו שהיו בצד שמאלי של נשמת אדם הראשון שייכות לתורת הנגלה ולא לקבלה.
כך, שהרמב"ם והרמב"ן שניהם מקורם מאיזור `פאות הראש של אדם הראשון` [מדובר כאן בנשמתו של אדם הראשון ולא בגופו, כך שכשמדברים על `פיאה` `ימין` ו`שמאל` מדובר על מושגים רוחניים בלתי מושגים], אלא שהרמב"ם שורשו מהפאה השמאלית ולפיכך לא זכה לתורת הסוד, ואילו הרמב"ן שורשו בפאה הימנית, ולכן הוא זכה לתורת הסוד.
וכשמתבוננים בזה מבינים שאין מקום כלל לקנאה במה שחבר ומכר משיגים יותר, בין בהשגה, בין בעבודת ה` וכו`, [בגשמיות פשוט שאין במה לקנא, ולא זה המקום להרחיב בזה], כי אילו ידענו את השורש של כל אדם מאיפה הוא נמשך בנשמת אדם הראשון הוא היה מבין טוב מאוד למה הוא ככה והאחר ככה. הגאון הקדוש רבי משה אלשיך זצ"ל היה רבו של רבי חיים ויטאל בחוכמת הנגלה, ואילו בחכמת הקבלה לא רצה האריז"ל ללמד אותו אלא לרבי חיים ויטאל מכיון שראה בשורש העניין שרבי משה אלשיך לא שייך לזה כמו רבי חיים ויטאל. וכמו שמספר על כך בכתבי האריז"ל.
ב. ולעצם העניין, גלגול נשמות הוא עניין שאינו מפורש בתורה שבכתב וגם לא במשנה ובתלמוד, זהו סוד מסודות התורה שנמסרו למשה רבינו כאופן מיוחד מבין שבעים האופנים שבהם נדרשת התורה, סודות התורה לא נגלו ברבים אלא נלמדו בחדרי חדרים רק אצל גדולי האומה ממש, איש מפי איש כרבי עקיבא ורבי שמעון בר יוחאי, בסוף תקופת המשנה נצטווה רבי שמעון בר יוחאי להעתיק את סודות התורה על גבי ספר הנקרא בשם הזוהר הק` ונאמר לו בפירוש כי עתה תחל תקופה שבה לא ילמדו את סודות התורה באופן שבו למדו אותו עד אז, ולכן עליו לכתוב את הכל על גבי ספר שישאר לדור שבו ירצה הקב"ה לגלות את הסודות האלו בשנית.
רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו אכן כתבו את ספר הזוהר ובין השאר כתבו בה גם את סוד הגלגול כפי שנמסר למשה רבינו בהר סיני. סודות התורה מאז נמסרו רק בחלקם מרב לתלמוד בצניעות הכי גדולה ששייך, גם הגאונים זכו לקבל סודות התורה וכפי שהביאו כמה פעמים באגרותיהם, אולם כאמרו זה היה רק באופן חלקי, ובין הסודות שנעלמו מהם היה ענין `תורת הגלגולים`, אולם משנגלה ספר הזוהר לעולם כרצון הקב"ה והאיר סוד הגלגול לעיני חכמי ישראל כבר לא היה ספק באמיתות ענין הגלגול, ומה גם כשנגלה אליהו הנביא לרבו של הרמב"ן וגילה לו כל סודות הזוהר וכל תורות הסוד, התקבלה סוד הגלגול כאמת קיימת ונצחית שאף אחד לא יכול להכחיש.
גם אלו שעדיין ניסו להסתיר פנים מסוד זה, נכנעו כשהאיר אורו של מרן האריז"ל בעולם שאז ראו כל בני דורו את רוח קדשו, ועיניו היו פקוחות לדעת את כל הגלגולים שעברו על כל אחד ואחד, כפי שהביא בחכמה נפלאה ונוראה, המבהילה עיני כל לומד בספר הגלגולים שיסד, ומאז ועד היום אין אף אחד בחכמי ישראל המטיל ספק בתורת הגלגולים, ובאמיתותה, שהיא אגב מבאר המון ענינים נסתרים שבתנ"ך שלא מבינים באופן פשטני למה זה עשה כך ולמה פלוני עשה כך, ורק על פי תורת הגלגולים הכל מתבהר.
בהצלחה - מנשה ישראל
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il