הבדל גילאים בין האיש והאשה

שלום וברכה

זהו עניין שבא לכלל דיון אצל בעלי המנהגים, אם נכון להקפיד שיהא החתן גדול בשנים מהכלה או שמא ההיפך הוא הנכון, והגאון רבי יצחק צבי לעבאוויטש זצ"ל אב"ד טשעפ בספרו שולחן העזר (ח"א סי` ג אות א) הביא בשם הגאון רבי יהושע זצ"ל מו"צ בטולטשין שכתב בספרו תיו יהושע (חלק ב בהשמטות): "אדם יזהר וישמור את עצמו כשנושא אשה שהוא יהיה כביר לימים מאשתו והדבר הזה מועיל לשלום בית ובפרט לזרע אשר יולידו", וסיים: "אך ההבדל הזה בל יעלה יותר על עשר שנים כי אם ההבדל הזה גדול יותר אזי יהיו ילדיהם חלשים". עכ"ל.

והעירו על כך כמה מחברים ביניהם בספר סגולות ישראל (דף קכב ב) שיש לדקדק מדברי המדרש (שם) על הפסוק (איכה א א) "העיר רבתי עם" וז"ל: "כיצד היו ישראל פרין ורבין, היה אדם משיא בנו בן שתים עשרה שנה אשה שהיא ראויה לילד, והיה חוזר ומשיא בן בנו בן שתים עשרה שנה, לא היה מגיע לעשרים ושש שנים עד שהוא רואה בנים לבניו, לקיים מה שנאמר (תהלים קכח ו): `וראה בנים לבניך שלום על ישראל"`, עכ"ל, ומבואר שנהגו אבותינו מזמן קדמון עוד לפני חורבן בית ראשון להשיא אשה גדולה בשנים לבעל צעיר לימים לכתחילה, והיינו שבחייהו.

ומפורש כן בדברי הגמ` סנהדרין (קד א) שדרשו כמו כן: "העיר רבתי עם, אמר רבא אמר רבי יוחנן שהיו משיאין קטנה לגדול וגדולה לקטן כדי שיהיו להם בנים הרבה", עכ"ל, ופירש רש"י ז"ל (שם): "קטנה לגדול - ש"ז של קטן אינו מבושל ואינו מזריע מהר כשל גדול, וכח רחם של קטנה אינו קולט מהר כשל גדולה, לפיכך משיאין גדולה לקטן כדי שיהא זרעו קולט מהר, וקטנה לגדול כדי שיהא ש"ז קולט מהר, ולא קטנה לקטן ששוהין להוליד, ולא קטן לקטנה ממש אלא שעומדין על פרקן וראויים הם להוליד, ומיהו אין זרע שלהם מבושל כל כך", עכ"ל, ובחידושי אגדות מהרש"א (שם) הוסיף לפרש: "דרשו `רבתי` מלשון הרבה רבויים, דהיינו שבכל העם היה אחד מהריבוי, דהיינו או גדול או גדולה, ולא היו משיאין קטן לקטנה שאין בו שום צד ריבוי". עכ"ל.

ומכל זה מוכח להדיא שכך נהגו על הצד היותר טוב, להרבות אוכלסין ועל דבר זה מונים אותם לשבח. ואין לזה קשר עם הדין הנפסק בשו"ע (אה"ע סימן ב ס"ט): "לא ישא בחור, זקנה, ולא זקן, ילדה, שדבר זה גורם לזנות", ועל פי דברי חז"ל (יבמות קא ב) שדרשו על הכתוב (דברים כה ח) `וקראו לו זקני עירו ודברו אליו`: "מלמד שמשיאין לו עצה ההוגנת לו, שאם היה הוא ילד והיא זקנה הוא זקן והיא ילדה, אומרים לו מה לך אצל ילדה, מה לך אצל זקנה, כלך אצל שכמותך, ואל תכניס קטטה לתוך ביתך", ע"כ, ששם המדובר כשיש הבדל שנים רבות בין האיש והאשה, ולא בהבדל מעט, שאין בזה חשש שיגרום לתקלה וקטטה.

וראה ספר חסידים (סימן תצא): "בחור שבא לקחת אשה כבת ארבעים שנה אל תהי עצת יראי ה` באותו זיווג, שהרי בת אחיו ובת אחותו התירה התורה כי רובן קטנות מן האיש אחי אביהן או אחי אמותיהן, אבל לאיש אסור לקחת אחות אביו ואחות אמו כי רובן יותר זקנות בשנים ממנו", ומשמע שרק כשהאשה מבוגרת מהאיש מאוד יש קפידא בדבר, ולא בהבדל שנים מעטות. וכן עולה ברור גם מדברי התוס` (סוטה ב א ד"ה קודם) שביארו בדברי הגמ` (שם): "אמר רב יהודה אמר רב, ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני", וכתבו התוס`: "נראה לרבי קודם יצירת הזכר [יוצאת הבת קול], בין אם לא נולדה הנקיבה עדיין בין אם נולדה", עכ"ל, ומבואר שהוא דבר ההווה ושכיח שתהיה האשה גדולה בשנים מהאיש, ויתכן שהזכר יוולד אחריה.

ואף בזוהר הקדוש מפורש הדבר שיתכן שהאשה תהיה מבוגרת מהאיש, וכדברי רשב"י (וילך רפג ב) בתרגום ללשון הקודש: "אמר רבי שמעון ודאי כן הוא היינו דכתיב (משלי יג) ויש נספה בלא משפט, ...בא וראה וכבר נאמר שכל הרוחות היוצאות מאוצר הנשמות מלמעלה, זכר ונקבה יוצאות יחד ומתפרשין, ולפעמים תצא נשמת נקבה בטרם שיצא נשמת הזכר שהוא בן זוגה, וכל זמן זה שהזכר עדיין לא הגיע זמנו לשאת להזדווג עם נקבתו, בא זכר אחר ונושא אותה, וכיון שיגיע זמנו של הזכר בן זוג הנקבה להזדווג עמה, כשמתעורר צדק בעולם לפקוד על חטאי באי עולם אוסף הוא את נשמת אותו אחר שהיה נשוי עמה, ואז בא הזכר שהוא בן זוגה ולוקח אותה לאשה, ומשום כך קשין זווגין לפני הקדוש ברוך הוא..."].

ומפורש יוצא כי מזדמן לפעמים שבת זוגו האמיתי של האדם תהיה גדולה ממנו בשנים, וסוף סוף ישא אותה אם יזכה. אולם רוח אחרת נראה לכאו` מדברי רבינו יצחק לוריא זצוק"ל בין בתרי סודות עמוקים כתב בספרו עץ חיים (שער לד פרק ד) בזה"ל: "והענין, כי אין האשה נתקנת עד אחר גמר תיקון האדם, וכמו שכתוב לא טוב היות האדם לבדו, כי אחר שנתקן האדם והיתה חוה עדיין בסוד צלע לבד אז תיקנה ועשאה עזר כנגדו שלימה, כי כן אנו רואים בחוש הראות שלעולם האיש גדול בשנים מהאשה, ונמצא כי אחר שנכנסו מוחין דזעיר אנפין והגדיל, אז מאירין מוחין אלו בנקבה ונגדלת גם היא".

ושנה משנתו שם (שער לה פרק ב), ונשתלש בשער ההקדמות (דף פ ע"ב), ורביעי בקודש נזכר במבוא שערים (דף נא ב). והן נכון שלא באו דברי האריז"ל בנוסח אזהרה שכן יש לנהוג, אלא הזכיר שכך הוא מנהגו של עולם ושכן נכון על פי סודן של דברים שאין שלימות וגדילה לחלק הנקבה לפני השלמת ותיקון הזכר, אבל לא שיהיה מניעה שלא יקח זכר בת זוג שהיא גדולה ממנו בשנים, ואף שכתב האר"י (שם פרק לד): "כי כן אנו רואים בחוש הראות שלעולם האיש גדול בשנים מהאשה", במקום אחר (שער לה פרק ב) כתב: "לכן אנו רואין בחוש הראות והטבע כי האיש גדול בשנים מאשתו", והשמיט תיבת לעולם, ובדרך כלל הוא שכתב שהאיש גדול בשנים מהאשה, אבל לא שיהא בזה קפידא.

וכמו שכתב הגאון רבי יוסף חיים מבגדד זצ"ל בספרו בן יהוידע (מועד קטן יח ב) על מאמר חז"ל (שם): "בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני", וז"ל: ברם מקשים למה בזכר מזכרת שמו, ובבת מ זכרת שם אביה ולא שמה, ונראה לי לתרץ תירוץ פשוט שההכרזה היא בעת ההזרעה, ועל הרוב הזכר נזרע קודם הזרעת הנקבה, דעל הרוב החתן גדול מן הכלה בשנים, והגם דימצא להפך, מיעוטא הוא וכו`, ולכן בעת ההכרזה שעדיין לא נזרעה הנקבה לא נגזר עדיין שם למעלה וכו`, עכ"ל.

ומבואר שהוא סדר העולם שברוב המקרים הזכר נולד קודם, אבל יש מיעוט היוצא מן הכלל שהנקבה גדולה יותר. וכן כתב לפרש בדברי האר"י הנ"ל הגאון רבי שמעון אהרן אגאסי זצ"ל בספרו בני אהרן (ביאור לשער הגלגולים הקדמה כ אות ב) שכוונתו להביא ממנהג העולם בדרך כלל, אבל לפעמים מזדמן שתהיה האשה גדולה מבעלה, ואין שום קפידא בדבר, ע"ש. אולם מדברי הגה"ק המקובל רבינו משה זכות זצוק"ל מבואר כי נכון להקפיד על כך על פי הקבלה, וכלשונו בפירושו על דברי הזוהר הנ"ל: "ונמצא לפי זה שגם שהנשמות יוצאות יחד מהאצילות, מכל מקום אינו מוכרח שתבאנה כאחד לעולם הזה, ובזה יש טעם למה שכל אדם ואשתו אינם שוים בשנות חייהם, כי רובא דרובא זה גדול מזה, וטוב הוא שיהיה האיש גדול מאשתו וכמו שמצינו באבות ע"ה, כי זה הוראת תגבורת החסדים על הגבורות ואם אינו כן הוא להיפך", עכ"ל.

ומבואר מדבריו להדיא שטוב הדבר להקפיד על כך שהאיש יהיה גדול בשנים מהאשה. והביא דבריו הגאון ריא"ז מרגליות בספרו דעת הקדושה (עמוד קיג), ונמצא שיש מקור נפתח לדברי ה`תיו יהושע` שהובא לעיל שיזהר הנושא אשה שהוא יהיה כביר לימים מאשתו, ושדבר זה מועיל לשלום ולזרע אשר יולידו. ומה שכתב לגבי האבות, כוונתו לכך שאברהם היה גדול משרה עשר שנים כמפורש בתורה (בראשית יז יז), יצחק היה גדול משרה כמפורש בתורה (סוף פרשת וירא, וברש"י שם), יעקב היה בן שמונים וארבע כשנשא את רחל ואת לאה שהיו אז בנות עשרים ושתיים כמבואר בסדר עולם רבה (פרק ב).

אולם יצויין שבהמשך הדורות מצאנו שלא הקפידו על כך, שהרי עמרם נולד במצרים ולא נחשב בין יורדי מצרים ונשא את יוכבד דודתו שנולדה בין החומות בירידת יעקב למצרים, והיתה גדולה ממנו, וכמו כן נשא כלב בן יפונה את מרים כמבואר בגמ` סוטה (יב א), אף שמרים היתה שמונים ושש שנים ביציאת מצרים (פסיקתא רבתי טו יא), וכלב לא היה אלא בן ארבעים שנה אחרי יציאת מצרים כשנשלח לרגל את הארץ כמבואר בספר יהושע (יד ז).

אף הגאון רבי אברהם פאלאג`י זצ"ל הביא בספרו פדה את אברהם (מערכת ק אות יג) דברי הגאון בעל תיו יהושע והביא סמך לדבריו מלשון האר"י בעץ חיים הנ"ל, וכתב שם עוד וז"ל: "והוא חידוש, דבעיר הקודש ירושלם דשם מציון תצא תורה, ובפרט בק"ק בית אל וחכמת הקבלה, והנה שם נהגו דהאשה יותר גדולה בשנים מהאיש על הרוב, והיה להם להיזהר, וכן מצאתי בספר שומר הבריאות שכתב כמו שכתב בספר תיו יהושע", עכ"ל. נמצאת למד, שאיך שננהג בעניין זה נמצא סימוכין בדברי הפוסקים, כך שאפשר לנהוג כאחת השיטות הנ"ל.

בהצלחה - מנשה ישראל