קשיים בחזרה בתשובה בעניין עמידה בצניעות

שלום לרב. לפני כ7 חודשים חזרתי בתשובה בעקבות סמינר של ערכים ובעקבות פטירתה של אימי ממחלת הסרטן לאחר ייסורים קשים של שנתיים. איך שיצאתי מהסמינר נפרדתי מחבר שלי שהיה לי,שנתיים. לקחתי על עצמי תוך שבוע הכל באמונה שלמה, ואני לא מתחרטת. קיבלתי על עצמי באופן אישי- שמירת נגיעה, צניעות, זרקתי את כל הארון לפח,הולכת לשיעורי תורה 4 פעמים בשבוע, מתפללת תפילה ביום וכשאפשר מתפללת את השאר. אני לא מתחרטת על הכל ואני שמחה שגיליתי ושקיבלתי את הזכות לראות את האמת, לגלות את אבא שבשמיים ולכפר על חטאיי. אך עם זאת בעקבות חזרתי בתשובה התחילו הנסיונות, ולפניהם לא היה לי כל קושי לנתק קשר עם ´ידידים´ מהעבר וכ"ו. אך פתאום ממש קשה לי כל העניין של בלי ידידים וחוסר הצניעות בלדבר עם גבר שלא לצורך. אני בת 17 ו8 חודשים, אני מחוברת מאוד ל2 רבניות שמלוות אותי לאורך כל הדרך..אך כשאני מדברת איתן על זה אני אומרת להן שאני יודעת שזה לא צנוע ואסור להיפגש עם ´ידיד´ או גבר אחר כשאין בזה צורך אמיתי, הן אומרות לי לחכות לזיווג שלי בעתיד . אבל זה קשה לי מפני שאני רק בת 17 וזה לא הכי קרוב הזמן של החתונה... ואני מרגישה שאני לא יכולה עם זה, חסר לי ההרגל המגונה הזה לדבר עם גבר ולצחוק וכל מה שהרגילו אותי שזה כביכול בסדר. אני מרגישה שככול שעובר הזמן אני יורדת ברוחניות וזה מתיש אותי