מה עושים?

שלום כבוד הרב, אני מנסה כמה שאפשר להחזיק מעמד ולא לתת לאשתי לעבוד בחוץ במיוחד שיש לנו ילדה מתוקה בבית. אני גם סטונדט שמסיים את לימודיו ואני עובד בחצי משרה וכך מרוויח בסביבות 2500 ש´ח בחודש אבל ההוצאות ההכרחיות הם בגודל של 6000 ש´ח בחודש, אני מוציא מחיסכון שיש לי כדי לסיים את החודש ללא חוב לבנק, אני גם נותן עשירית מהמשכורת לפני הוצאות, בהתחלה נתתי עשרים אחוז עד שהבנתי שאם אני לא אוריד לעשרה אחוז אני אכנס למינוס ויהיה לי קשה לשרוד את החודש. אני מאמין כי מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה לכל השנה ולא משנה אם שני ההורים עובדים או רק אחד, אבל קשה לי לראות זאת בחוש, כי בכל זאת כאשר אשתי עבדה לפני הלידה (רק על מנת לנצל את הזמן הפנוי שלה ולא כדי להכניס עוד כסף לבית) ראיתי איך לא הייתי צריך להוציא מהחיסכון כסף, לאט לאט אני רואה כי החיסכון יורד ולא נשאר הרבה כסף, אני עכשיו מנסה לעבוד באופן עצמאי, אבל עדיין לא נפתחו לי שערי שמיים לעבודה זו. כל חודש ישנם הוצאות נוספות מלבד שכר דירה חשמל ומים. לדוגמא אשתי רוצה לקנות מכשיר שיעזור לה מאוד לעבודתה כתופרת בגדים אך המכונה הזו עולה בסביבות אלפיים ש´ח ואין לי כסף מיותר להוציא. אבל אני כן רוצה לקנות לה את זה, הבעיה שאף פעם אי אפשר לדעת האם אתה מוציא הוצאה מיותרת וזה רק מותרות מה שאתה קונה ואז אתה כן יכול להיכנס למינוס בבנק של הקב´ה או שזו הוצאה שכן יש לה כסף בבנק של הקב´ה. בבקשה עזור לי וחזק אותי להבין מה אני אמור לעשות במקרים כאלה. האם אני צריך לחסוך בכל דרך אפשרית מהחשש שאני אכנס למינוס אצל ה"? האם אשתי כן צריכה לעבוד על מנת להוסיף משכורת? האם אני צריך לעבוד יותר? מה אני צריך לעשות???