מתן תורה-עובדה היסטורית?

שלום וברכה,

 

1. הר סיני אינו שונה מהרים אחרים במדבר. מה שהיה מיוחד היא ההתגלות ההמונית לפני עם שלם, 3 מיליון איש. התגלות אלוקית לעם שלם לא קרתה רק פעם אחת ויחידה בהיסטוריה האנושית. ועם ישראל מעביר את סיפור הנסים האדיר הזה מדור לדור לבניו ובני בניו במשך 3300 שנה. זוהי היסטוריה לאומית, ואי אפשר להמציא היסטוריה המונית לעם.

 

בהחלט ישנם איזכורים ארכיאולוגים:

גם חפש בגוגל "מצבת ישראל"

 

2. פסוקים מהסוג שציטטת הוצאו מהקשרם. הרי הפסוק שציטטת מספר על זקנים מתקופת יהושע בן נון, ואינו מתאר שכחה אפילו של דור אחד, כי לא עברו עשרים שנה עד השופט הראשון. אתה מוזמן לראות בפירוט כאן:

שם תראה התייחסות לגבי השקרים על "שכחת התורה", דע לך ששאלות אלה נובעות מבורות בהכרת לשון המקרא. כדי שלא תטעה שוב בטעויות מסוג זה, עליך להכיר את לשון המקרא והנביאים. חשוב מאוד שתקרא את המאמר לעיל כדי להבין מדוע.

 

התורה מעולם לא נשכחה מעם ישראל. הטענה ששמעת הינה טענה מסולפת של אתאיסטים ביוטיוב, ולא של מבקרי המקרא. אפילו מבקרי מקרא אינם טוענים שיאשיהו המציא את חג הפסח, אלא טוענים שהוא בסך הכל ריכז את הפולחן בירושלים. והראיות לכך נמצאות במקרא:

1. באותו ספר מלכים בדיוק שבו מסופר הסיפור על יאשיהו, מתואר לפני פחות מ-60 שנה לפני יאשיהו המלך חזקיה, שבדורו שמרו את כל התורה כולה. ובל נשכח את ימי דוד ושלמה - שחיו לפני יאשיהו. כך שבאותו ספר מלכים בדיוק מתוארים מלכי ישראל הקודמים, שבדורותיהם עם ישראל שמר את כל התורה באדיקות. 

2. כמו כן במקרא כתוב במפורש שהפסח של יאשיהו היה מיוחד יותר, כי כל העם כולו עלה לירושלים לחגוג אותו בפאר הגדול, ולא נשארו בבתים שלהם. לכן נאמר שלא עשו פסח "כמוהו" ו"כפסח הזה", לשון המקרא נועד לפאר את הפסח ההמוני בימי יאשיהו:

"וְלֹא-נַעֲשָׂה פֶסַח כָּמֹהוּ בְּיִשְׂרָאֵל"

"לֹא-עָשׂוּ כַּפֶּסַח אֲשֶׁר-עָשָׂה יֹאשִׁיָּהוּ"

3. באותו סיפור גם נאמר שהעם זכר את הפסח שנעשה בימי שמואל הנביא, כי לא עשו פסח כזה מפואר "מִימֵי שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא". כך שהכתוב עצמו מתייחס לחגיגת פסח מוקדמת יותר כנקודת התיחסות (reference point) לצורך דירוג טיב חגיגת הפסח של יאשיהו.

אז אל תאמין לאתאיסטים.

 

הנה התייחסות מורחבת לשקר שהמציאו על יאשיהו:

 

כמו כן, הטענה שהזכרת מובאת בשם "ביקורת המקרא", אולם תיאוריה זו כבר מזמן פשטה את הרגל, ולא נלמדת עוד באוניברסיטאות.

 

כמה עובדות שכדאי לדעת על ביקורת המקרא:

1. ביקורת המקרא נהגתה בידי גרמנים לפני השואה, בתקופה שבה המציאו את תורת הגזע נגד העם היהודי. ביקורת המקרא היתה נסיון נוסף לטעון שעם ישראל הוא עם של נוכלים ושקרנים.

2. הטענה שהמציאו את התנ"ך בתקופת יאשיהו מלא סתירות, ראשית כל, כי אין אף עדות חוץ-מקראית לקיומו של יאשיהו, וההסתמכות עליו מגיעה מספר מלכים, אולם ספר מלכים מעיד בעצמו שיאשיהו רק קירב את העם לחגוג את חג הפסח בירושלים, ופחות מ-60 שנה לפניו חי המלך חזקיהו בדורו שמרו כל העם את התורה. בקיצור: אין במקרא מקום לשכחה, והתנ"ך מתאר רצף של מסורת בין הכתובים.

3. ביקורת המקרא ננטשה בעשרים השנים האחרונות מעולם המדע - בשל מספר סיבות: האחת, כי עד עצם היום הזה לא נמצאה אפילו ראיה ארכיאולוגית אחת לתורת התעודות (כלומר, לא נמצאה אפילו תעודה אחת שתוכל לתמוך בטענה שהמקרא הורכב בתקופות שונות וכדו'). ושנית, מכיוון שאף מבקר מקרא לא הצליח עד היום לחלק את התורה לתעודות שונות, ועל כל נסיון שכזה ישנם אינספור מחלוקות בין מבקרי מקרא שונים על אותם מקורות עצמם בתורה. במילים אחרות, התורה לא באמת ניתנת לחלוקה שכזו. אפילו הנסיון לחלק את המקרא לפי השימוש בשמות (כמו א-לוהים, ה', וא-דוני) מוביל לכישלון, כי בפרקים רבים מופיעים כינויים שסותרים את ביקורת המקרא כמו "ה' הא-לוהים", "ה' א-דוני" וכדו'.

4. כיום אין מלמדים יותר את ביקורת המקרא באוניברסיטאות. היא ננטשה בידי המדע, וחוקרי מקרא בני ימינו מודים שלא ניתן לחלק את המקרא לתעודות.

5. למרות הנאמר, אתאיסטים רבים באינטרנט ובתקשורת מרשים לעצמם לתאר את ביקורת המקרא כתיאוריה ליגיטימית בקרב חוקרי מקרא, ומנסים לקדם תיאוריה עתיקה זו, שאבד עליה הכלח.

 

עוד על ביקורת המקרא:

 

ולשורש הסוגיה: האם ניתן להמציא היסטוריה שקרית לעיני מיליונים?

 

שים לב כי זו עובדה שאין אף עם אחר בעולם שמתאר התגלות אלוקית בפני עם שלם, כי לא ניתן להמציא היסטוריה. אם היה ניתן להמציא אירוע שכזה, דתות רבות בעולם היו מספרות למאמיניהם כיצד נביאם עשו נסים אדירים בפני מיליוני אנשים.

 

כאשר עם שלם מעביר מדור לדור מאורעות היסטוריים כלל-לאומיים, לא ניתן להתכחש אליהם רציונלית.

מספיק ששני אנשים יטענו שהיה רצח, כדי שנאמין להם ונרשיע אדם. קל וחומר כאשר עם שלם טוען שהיה עד למאורעות אדירים, ומעביר את ההיסטוריה הזו לבניו ובני בניו - ואף חוגג חגים וימי זיכרון לזכרה.

את השואה זוכרים באמצעות רגע אחד של דומיה. אך תאר לך שהיו זוכרים את יום השואה, על ידי כך שהיו בונים מחנות בחצר הבית, וישנים בהם שבעה ימים, או אוכלים במשך שבוע לחם יבש ומצומק לזכר השואה. האם היה אז אדם המעז להכחיש את המאורע? האם יתכן שעם שלם יסכים לקבל על עצמו מנהגים קשים לזכר היסטוריה שלא היתה?

ובכל זאת עם ישראל חוגג את חג הסוכות מזה אלפי שנים, ובמשך שבוע אוכלים וישנים בסוכה. עם ישראל חוגג את חג הפסח במשך אלפי שנים, ובמשך שבוע לא נוגע בחמץ, ואוכל מצות, ומספר ביציאת מצרים כפי שסיפרו אבותיו ואבות אבותיו. האם ניתן להכחיש היסטוריה כה חזקה? אדם רציונלי לא יעשה זאת.

אדם רציונלי לא יכחיש היסטוריה של עם שלם ללא הוכחה חד-משמעית נגדה, ובפרט לאור העובדה שלא שמענו בעולם על עם שהמציא היסטוריה שלא היתה. לא שמענו על עם ששיקר לבניו, או על אומה שלמה שהצליחו לשכנע אותה להאמין באירוע היסטורי שלא היה. שוב - לא ייתכן שרק עם ישראל "טיפש" או "שקרן". שים לב שהמוסלמים והנוצרים מאמינים בסיפוריהם של אנשים בודדים שסיפרו להם סיפורי התגלות אישיים, הם מאמינים - אך לא משקרים. האב הנוצרי והאב המוסלמי אינם משקרים לבניהם שכל אבותיהם חזו בנסים אדירים שהם לא ראו. כל הדתות הגדולות בעולם מבוססות על אמונה עיוורת באדם יחיד, אך לא על שקר המוני, לא על היסטוריה שקרית. כי על דבר שכזה לא שמענו מעודנו, שעם שלם ישקר לבניו, או שיצליחו לשכתב ולהמציא היסטוריה לעם שלם. וטירוף הדעת להאמין בתיאורית קונספירציה לאומית שכזו, והמאמין שבכך, גם יוכל להאמין שחייזרים פוצצו את מגדלי התאומים.

 

קרא בבקשה גם את שתי החוברות הבאות:

  

בברכה,

דניאל בלס