הלכות ומנהגים
מחפשת את משמעות החיים
- י"ז אדר ב' התשע"ו
שאלה
שלום כבוד הרב, קוראים לי תמר ואני בת 18. עוברת עלי תקופה לא פשוטה, לכאורה כלפי חוץ הכל נראה תקין ואין לי סיבה לא להיות שמחה, אני באה מבית טוב, יש לי משפחה שאוהבת אותי, ולא חסר לי כלום. אבל מבפנים אני מרגישה רע, אני מאוד מבולבלת אני מנסה להבין את המשמעות לחיים האלו, הכל נראה לי מיותר ואני לא מבינה למה צריך את העולם הזה? למה צריך אותנו בני האדם? כולנו רצים ממקום למקום אבל למי זה משנה? מה המטרה של כל זה? הרי גם אם לא כולם יקומו בבוקר לעשות את תפקידם העולם ימשיך לפעול ולהתקיים. אני הרבה פעמים מרגישה כמו בתוך חלום, שאולי אני מדמיינת הכל, וזה משגע אותי, מאוד קשה לי לשמוח ולפעול כשאני לא מבינה למה? אולי אפשר לסיים את הסיפור בדרך הקלה, אבל אני לא רוצה לפספס פה משהו חשוב. אני רוצה לעזור לעצמי ואני לא יודעת איך, לקחתי כדורים באישור רופא אבל הם לא עזרו לי ואני לא רוצה להפוף להיות תלותית בהם, התחלתי את השנה במדרשה אבל עזבתי כי זה לא עשה לי טוב, אני מדברת עם ה' ומבקשת ממנו שיעזור לי. אני רוצה למלא פה את תפקידי בשמחה ובאמונה שלמה אני לא רוצה להשתגע, להיות בדיכאון או עם מחשבות אובדניות כל חיי, זה מרגיש לי בזבוז, אני בסה"כ רוצה להבין את המשמעות לחיים פה וככה לכוון את עצמי למטרה ולדהור אליה בכל הכח. אשמח אם תוכל להכווין אותי ולעזור לי, תודה תמר
תשובה
בס"ד
שלום וברכה תמר.
את עוברת תקופה לא קלה בחייך, אך גם היא תעבור. כי הזמן עושה את שלו, ועם הזמן מתבגרים גם פיזית וגם נפשית, ומבינים את העולם טוב יותר.
מכל מקום - עליך לפעול לפי עצת רופא המשפחה שלך, או פסיכולוג/ית. ולקחת כדורים אם את צריכה, ולא לחשוש מזה כלל, כי הקב"ה רוצה שתדאגי לעצמך, ויש אנשים שירדו לעולם עם תיקון נפשי, וכל אחד מאיתנו צריך לעשות את המוטל עליו לפי מה שנדרש מאיתנו. וכגודל הנסיון גם כך גודל השכר: "כל הגדול מחבירו - יצרו גדול הימנו", "לפום צערא אגרא".
בתורה נאמר: "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ואנו נדרשים לטפל בעצמנו ככל יכולתנו, כי ה' נתן רשות לרופא לרפא. עדיף להיות מעט תלותי בכדורים מאשר להיות תלותי בדיכאון ומצבי רוח שהורסים את התפקוד בחיים... כמו כן אם אחרי חצי שנה או שנה תראי שאת מרגישה יותר טוב, תמיד תוכלי להוריד את המינון של הכדורים, ולבדוק איך את מרגישה. כמובן בהתייעצות עם הרופא שלך. אך אין ספק שעליך לטפל בעצמך.
וכעת לשאלתך,
המטרה של החיים היא לאהוב ולהעניק. הקב"ה הוא טוב, ורצונו הוא לתת לנו, כי "בנים אתם לה' אלוקיכם". וזה גם התפקיד שלנו בעולם הזה: "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך" - אפילו נוטל את נפשך! האהבה הגדולה הזו היא המטרה של החיים.
ובעולם הזה מובן שאיננו מבינים דבר, שהרי אנו מוגבלים לגוף חומרי, ולא מרגישים את שורש התכלית הנעלה של התחברות עם הקב"ה. אך זו המטרה, להתחבר עם הקב"ה, ולמלא את יעודנו להיות טובים ולהטיב.
"לחם בושה" - הוא מושג שמתאר את השגת השכר של העולם הבא במאמץ ולא בחסד. והרעיון שמאחוריו הוא שהנשמה זקוקה לבנות את עצמה, ולהשיג את גבורתה על ידי הנסיונות והמצוות, שמתוכן היא זוכה לקירבת האלוקים. הרעיון הוא להידמות לאלוקים, וכדי להידמות לאלוקים על הנשמה לבחור בכוחות עצמה להתקרב לאלוקים. מטרת הסבל והקשיים היא כדי לתת לנשמה את היכולת להחליט בעצמה אם להתקרב לה' מתוך אהבה, ועל ידי כך היא זוכה לקירבתו באמת. אך זו סוגיה קשה, ואי אפשר למסור עליה תשובה קצרה. בקישורים שבסוף התשובה ישנה התייחסות רבה לשאלת הסבל, וההסבר מדוע הסבל נצרך כדי להשיג את מטרת הבריאה. אנא קרא בקישורים הבאים:
אם הכל לטובה - אז למה צריך להתפלל?
אם אבא אוהב - אז למה כואב?
מלך אבא או חבר - כיצד להביט על אלוקים?
אבא גדול ואבא קטן:
האם יש תשובה לשאלת איוב: למה ה' ברא סבל בעולם?
למה אלוקים ברא את האדם?
10 הוכחות לכך שה' אוהב אותך, על אף הייסורים
האם העולם הוא ברובו רע? האם רוב האנשים סובלים בעולם?
כמו כן חשוב מאוד מאוד שתמצאי שיעורי תורה לנשים באזור מגוריך, ותלכי לשיעורי תורה מחזקים בקביעות. כי זהו ממש מזון רוחני לנשמה, וימלא את הסוללות שלך בכל פעם מחדש. עליך ללמוד בקביעות. אני יכול להמליץ על הרצאותיו של הרב יגאל כהן שליט"א (תוכלי לצפות בהרצאותיו בקביעות בבני ברק, או באתר/ערוץ הידברות).
אני מאחל לך הצלחה רבה בעז"ה, ורפואה שלמה.
שלך בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il