חברה והשקפה
שערי תשובה
- י"ז אדר ב' התשע"ו
שאלה
שלום וברכה, אני לומד את ספר שערי תשובה, ויש שני קטעים שאני לא מצליח להבין, באינטרנט כמעט ואין פירושים וגם הרצאות אין לזה לפרט הרב אמנון יצחק, אך הזמיר זמיר אסר על לשמוע אותו ולכן אינני יכול ללמוד ממנו. הייתי שמח אם אפשר להסביר לי את הקטעים הנ"ל: שער א', סעיף מה' - וכמוהו (הושע ה) כספם וזהבם עשו להם עצבים למען יכרת. כי עשיית העצבים סיבת הכרת כספם וזהבם. המשיל הדבר כאלו עשו העצבים למען יכרת.
או יהיה פירושו. למען זה תצדק בדברך על הפקודה והשלום (ור"ל שהוא מצדיק עליו את דיני ית'). וכן למען יכרת. למען זה יכרת:
ו- שער א, סעיף מט - וזהו שאמר שלמה המלך עליו השלום (משלי טז) בחסד ואמת יכופר עון וביראת ה' סור מרע. פירושו - וביראת ה' לסור מן הרע אם יזדמן לידו. ומלת סור מקור. ויעיד על הפירוש הזה מה שלא אמר וסור. ומה שנאמר (תהילים לד) סור מרע ועשה טוב. (איוב א) וירא אלהים וסר מרע. עניניו שיסור מן הרע בהזדמן לידו כי לא יאמרו אמור סור מן המעשה בלתי לאשר יקרב לעשותו. ואמרו רבותינו זכרונם לברכה במדרש ישב ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה כגון שבא דבר עבירה לידו וניצול ממנו: תודה רבה.
תשובה
שלום וברכה
רבינו יונה מסביר את המילה למען תצדק בדברך שכביכול החטא עיקרו היה להוכיח את שה' סולח ומוחל כדברו, ובמיא ראיה מהפסוק בהושע שגם שם הכוונה היא שכאילו יש להם את הכסף רק למען יכרתו כי הם עשו בזה עצבים - עבודה זרה.
פירוש נוסף על למען תצדק בדברך שהכוונה היא שכך אני אצדיק עלי את הדין וגם למען יכרת הכוונה היא שעל ידי העבים האדם האדם נכרת.
עניין הסור מרע?
רבינו יונה מוכיח שהכוונה היא לסור מרע כאשר חטא בא לידו ולכן הוא אומר שהמילה סור מרע אין הכוונה הוראה לסור מהרע בעתיד אלא שיהיה מציאות של סור מרע כאשר כבר תבוא לידן עוון והוא יסור ממנה זה הוא כפרת העוון.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il