כח התפילה

שלום וברכה

בשבוע שעבר למדנו בתורה על שני ניגודים אלו.

מצד אחד משה רבינו התחנן לבורא עולם שיתן לו להיכנס לארץ ישראל ועל כך הוא נענה בשלילה מוחלטת
דברים פרק ג´ פסוק (כו) וַיִּתְעַבֵּר יְדֹוָד בִּי לְמַעַנְכֶם וְלֹא שָׁמַע אֵלָי וַיֹּאמֶר יְדֹוָד אֵלַי רַב לָךְ אַל תּוֹסֶף דַּבֵּר אֵלַי עוֹד בַּדָּבָר הַזֶּה:

דהיינו תפילת משה רבנו לא מתקבלת והוא נענה בסירוב.

ומצד שני בהמשך הפרשה נאמר דברים פרק ד´ פסוק
(ז) כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּידֹוָד אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו:

שכאן מבואר שבורא עולם לא משיב תפילה ריקם וכל תפיל הותפילה נשמעת.

התשובה היא ברורה אכן בורא עולם שומע את כל התפילות ומחליט אם להיענות או לא, כי לפעמים טובה גדולה תהיה לאדם או לעם ישראל שלא יקבלו את בקשותיו ותפילותיו ולכן ממידת הרחמים של ה´ היא לסרב לבקשתו של האדם, וכדוגמת ילד קטן שמבקש מאביו דבר המזיקו והאבא מסרב לתת.

ועל כן לעולם ירבה האדם בתפילה, וכך אמרו חכמים במסכת ברכות דף לב´ ע"ב. אמר רבי חמא ברבי חנינא אם ראה אדם שהתפלל ולא נענה יחזור ויתפלל שנאמר קוה אל ה´ חזק ויאמץ לבך וקוה אל ה´ אולם עליו להיות מוכן לסירוב, שהוא לטובת האדם.

בברכה - בנימין שמואלי