חברה והשקפה
מדוע על פי ההלכה נשים לא יורשות?
- כ"ב אדר ב' התשע"ו
שאלה
ב"ה לכבוד הרב זמיר כהן שליט"א רציתי לשאול אני מלמד יהדות. ראיתי כתבה על החלטת בי"ד לתת לבכור 2/3 ירושה ולאח השני שליש ולבנות – לא כלום. אני מנסה להבין. אכן כך ראיתי שכתוב פרשת הירושה. אך איך אפשר ליישב עם הדעת עם הרגש ושכל? אני נשאל על כך ומעונין לתת תשובה ראויה. הרי הבנות הם גם ילדיו של המנוח לעתים הבנות טיפלו בהורים יותר מהבנים גם להן יש ילדים שזקוקים לעזרה לחיתון לבית? איך אפשר להוציא ירושה ללא שיקבלו דבר? מה מצפה התורה מאותן בנות שיקבלו את הדין בלב רגוע ושלו? הרי יש כאן חשש של ממש מהפרת שלום בית בין האחים? הרי עלול להיות מצב מאוד מתוח ואפילו נתק עקב מצב לא שויוני זה? אשמח מאוד להארת הנושא.
תשובה
שלום וברכה
אעתיק תשובה שכתבתי בעבר
תורתינו הינה תורת אמת. ירושה אינה מצב של פיתרון לבעיה. דהיינו שנפטר כאן בעל ממון ויש לו נכסים וכעת אנו לא יודעים מה לעשות עם הנכסים ולכן אנו מחליטים לחלק אותם לילדים ואז באה השאלה מה נשתנו בנים מבנות ומה נשתנה הבכור מאחרים. אכן בחוקות הגויים הירושה היא הסדר מוצלח לבעיה שנתעוררת לאחר פטירת בעל הנכסים ואכן אין כל הבדל בין בנים לבנות אצל גויים אף לדין תורה.
אבל האמת היא שהאדם שיש לו נכסים העומק שבדבר הוא שיש לנפשו קשר לנכסיו וכאשר הוא נפטר הנכסים מגיעים למי שנפשו של האבא מצויה בתוכו ומי שהוא שייך שהממון של האבא יעבור איליו. נשמת הבנות שייכת לנשמת הבעל ואף אם בפועל לא נישאו מ"מ עיקר שורשם שייך לגבר אחר ולא לאבא ולכן הנכסים עוברים ראשית לבנים. כמבואר בדברי המקובלים יש לנשמת הבכור חלק גדול יותר מנפש האב מסיבות שונות ולכן הוא מקבל כפליים כי הנכסים עברו איליו פי שניים.
על כן בתורת אמת הבנות לא יורשות כי הקניין של הנפש בנכסים אינו עובר לבנות.
אולם בכל זאת נהגו לתת לבנות מתנה ממידת חסידות לא כירושה.
בהצלחה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il