חברה והשקפה
מתנת השכל
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
מטרת העולם היא להיטיב לאדם. הטובה הכי גדולה שניתנה לאדם היא שכלו. האם אדם שמשתמש בטובה הזו אפילו שאינו מכיר במי שנתנה לו עדיף מחסיד מן העדר שמזניחה ועוסק כל הזמן במעשים שאינו יודע טעמם, מכיר בקונו אך לא מודע לטובה שחנן אותו. משל לאב שרצה בטובת בניו ורשם אותם ללימודים גבוהים האחד הלך למד ונהיה רופא מצליח ואיש שם, אך מה לעשות את אביו הוא לא כל כך אוהב. השני סלד ממתנת האב והלך לקבוץ נדבות אך לא כמו אחיו הוא מעריץ את אביו. האם האב, בהנחה שהוא טוב או לכל הפחות הוגן, רוצה את טובת בנו יותר מאשר את אהבתו, לא יעדיף את הראשון? האם זה לא על יסוד מה שנאמר ´הלואי ואותי עזבו ואת תורתי שמרו´?
תשובה
לכבוד השואל,
"מטרת העולם היא להיטיב לאדם". - נכון.
"הטובה הכי גדולה שניתנה לאדם היא שכלו." - לא נכון, הטובה הכי גדולה שנתנה לאדם היא האפשרות של קירבה ודבקות להקב"ה.
אם כן מובן מזה, שהעיקר בניית הקשר והקרבה תלוי בזה שהזולת יכיר את היחס שיש בנתינה ואפילו אם לא יעריך כ"כ את עצם מה שניתן לו.
ואין ראיה מהמאמר "הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו" - כי זה מה שרצו חז"ל להדגיש שיש בכח סגולת התורה להביא לידי ההכרה בנותן התורה, ואפילו אם מישהו נמצא במדריגה פחותה שהוא רק מכיר את המתנה ולא את הנותן.
בברכה,
רב נחום
"מטרת העולם היא להיטיב לאדם". - נכון.
"הטובה הכי גדולה שניתנה לאדם היא שכלו." - לא נכון, הטובה הכי גדולה שנתנה לאדם היא האפשרות של קירבה ודבקות להקב"ה.
אם כן מובן מזה, שהעיקר בניית הקשר והקרבה תלוי בזה שהזולת יכיר את היחס שיש בנתינה ואפילו אם לא יעריך כ"כ את עצם מה שניתן לו.
ואין ראיה מהמאמר "הלואי אותי עזבו ואת תורתי שמרו" - כי זה מה שרצו חז"ל להדגיש שיש בכח סגולת התורה להביא לידי ההכרה בנותן התורה, ואפילו אם מישהו נמצא במדריגה פחותה שהוא רק מכיר את המתנה ולא את הנותן.
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il