חברה והשקפה
מצוות והקבלה לאברי אדם
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום רב אני מודעת לכך כשייש בעיה פיזית זה מתחיל קודם כל מהפנימיות, לכאב יד שמאל שבא והולך יש הסבר רוחני לכך? ודבר נוסף המצוות מקדשות את גופינו גם, האם אוכל לדעת איזו מצווה שייכת לאיזה חלק בגוף? האם יש ספר פשוט שמסביר על כך? תודה רבה
תשובה
שלום
אינני זוכר רשימה קדמונית כזו, אולם בקוים כלליים השבתי כבר בעבר, ואעתיק לך מה שכתבתי.
המקובלים כתבו שאם יבין האדם בנין גופו בכל פרטיו ואיך עשהו ה` ויכונן אותו, ילמד מזה לדעת סודות המצות המכוונים לעומת מדת גופו ונפשו ומערכתם, יש מהם שכתבו שאפשר לעמוד על ההקבלה כשביטל מצוות עשה מסוים לעומת זאת ירגיש איזה כאב באיבר המכוון נגד המצוה שביטל.
החפץ חיים בהקדמתו למשנה ברורה (חלק ג) כותב דברים נוראים המעוררים כל לב מרגיש, שמהם אפשר לעמוד על קוים כלליים בחלוקת המצוות אל מול האברים, וז"ל:
"גם צריך לדעת הרמ"ח מצות שבתורה שהטיל הקב"ה על האדם לזוכרם ולשמרם, הוא נגד הרמ"ח אברים שבאדם, וכמו שבאברים נמצא אברים שונים, יש שאין הנשמה תלויה בהם כמו היד והרגל וכדומה, שאף אם יחסרו לאדם אף שההפסד הוא רב מאוד מאוד, אע"פ כן נקרא רק בשם בעל מום, ויש שע"י חסרונותיו אינו יכול לחיות על פני תבל כגון שניתז ראשו או שנקרע סגור לבו ששם הוא מקור החיים, וכן הוא ג"כ בענייני מצות הקב"ה שעליהן ג"כ כתיב אשר יעשה האדם וחי בהם, ונאמר כי היא חייך ואורך ימיך, ועוד פסוקים הרבה כהנה המורים לנו כי עיקר חיי הנפש לעוה"ב תלוי בקיום התורה".
"יש מצוות שאפילו אם פשע האדם ועבר עליהם הוא נקרא לעוה"ב רק בשם בעל מום, וגם זה גנאי גדול הוא לנצח, שידוע מה שכתב הרח"ו בשער הקדושה וכן הגר"א במשלי, שהחבלה ימצא לנצח בנפשו באותו האבר שפשע בו על רצון הקב"ה, ונמצא שאם לא הניח תפילין, אף אם יקיים כל המצות יהיה בעל מום בידו, ונמצא כשיקום לעת התחייה כל ישראל יעמדו חיים וקיימים בכל אבריהם והוא יהיה בעל מום ביד השמאלי הזה לנצח, שבזכות מצות התורה שאדם מקיים באבריו הם זוכים לחיות לעתיד חיי עולם, כל מצווה שברמ"ח מצות מחיה את האבר שברמ"ח השייך לו, וכמו שאנו אומרים וחיי עולם נטע בתוכנו, וכיון שעבר בשאט נפש על המצוה ההוא אין לו מי שיחיה את האבר ההוא".
"וכמה יתמרמר אח"כ האדם ההוא ע"ז שהכל ידעו את גודל המרתו בהקב"ה במצות תפילין, וכן כעניין הזה אם יהיה בעל מום בשאר איברים ע"י שאר דברים שקלקל, וכמו שכתוב בתרגום קהלת על הפסוק סוף דבר הכל נשמע, דהיינו שלבסוף הכל יתפרסם לעיני כל, ועל כן את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם, ר"ל, שמהרמ"ח מ"ע ושס"ה לאוין שנשמר האדם בימי חייו יבנה לעתיד כל האדם, ונמצא כשיקום ויהיה בעל מום באיזה אבר או שיתקלקל לו איזה גיד מגידיו [המכונים נגד שס"ה לאוין שבתורה] יתבוננו הכל איזה מ"ע או לאו עבר בשאט נפש, וכמה קלון וכלימה יסבול ע"י זה לנצח, ויש ענינים שהם נגד הראש והלב שהם עיקר חיות נפש הקדושה כמו אמונה בד` ובתורתו, וענין שמירת שבת דהוא ג"כ יסוד האמונה שאם יחסר לו עניינים ההם כבר נסתלק כל עיקר החיות מנפשו הקדושה".
האר"י הקדוש בשער הגלגולים גילה כמה פרטים, ולדוגמא אמר שבכתף השמאלי של האדם תלויות המצוות והלא תעשה האלו:
א. לא תרצח, ובכללה שלא להלבין פני חברו ברבים, ב. לא תגנובו, שהוא אזהרת ממון. ג. לא תבשל גדי בחלב אמו. ד. לא תאכל חלב. ה. לא תאכל דם. ו. וחי אחיך עמך, והיא קרובה למצות צדקה, וביאורו שתבקש המצאה לאחיך, שיוכל לחיות עמך ולהתפרנס. ז. לאכול מעשר שני בירושלים. ח. ועשית מעקה לגגך. ט. פרו ורבו ומלאו את הארץ. י. למול את הבן, יא. ואהבת לרעך כמוך. יב. הלואה לעני, יג. מצות ציצית, הנזרקת על גבי הכתף בשעת העטיפה. יד. שילוח הקן. טו. שמיטה בשביעית. טז. לזכור יציאת מצרים.
כמו כן גילה האריז"ל שכל המצוות התלויות בזמן מכוונות לאברים שמהחזה ומטה.
בהצלחה – מנשה ישראל
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il