מי יביא את חורבן הבית השלישי

משום מה חש נחמיה שטרסלר צורך עז להסביר עד כמה נכון ומדויק חזונו, שלפיו יביאו החרדים על עם ישראל את חורבן הבית השלישי. החילונים, הוא מדגיש, אינם מבינים, ש"מדינת הלכה איננה סתם סיסמה. היא תוכנית פעולה".

אבל אחרי הכל, שטרסלר, פרשן כלכלי בכיר, יודע חשבון, וגם הוא יודע בסתר לבו, כי לא בכל הצרות אשמים החרדים. גורלה של מדינת ישראל ואורך חייו של הבית השלישי אינם רק פונקציה של מעשיה של קבוצת המיעוט הזאת.

שטרסלר מלין על הניסיון לצייר אותו כאנטישמי. אבל שטרסלר איננו אנטישמי, בדיוק כפי שהשוטרים במאה שערים אינם נאצים. הוא יהודי טוב. אלא שלצורך כתיבת המאמר שלו הוא התחמש בסטריאוטיפים אנטישמיים מוכרים, שהראשון בהם הוא האשמת המיעוט בכל צרותיו של הרוב, והשני הוא עוון ההכללה, שעיקרו - הכתמת ציבור שלם בגין מעשי יחידים.

בנימה ידענית, של מי שכביכול מכיר היטב את הציבור החרדי ואורחותיו הוא קובע, כי "התפישה החרדית מחייבת כל יהודי לחיות על פי ההלכה והשולחן ערוך ולבוז למדינה החילונית, לחוקיה ולערכיה". ההנחה הזאת, שאליה הגיע הכותב בכוחות עצמו, הובילה אותו אל האבחנה המתבקשת, ולפיה זאת הסיבה העמוקה למהומות שהתחוללו באחרונה בירושלים בגין פתיחת חניון ספרא בשבת ופרשת האם המרעיבה.

אינני מצפה משטרסלר לדעת מה כתוב ב"שולחן ערוך", שלדידו מכיל רק עניניים אזוטריים כמו "דיני פרה אדומה". אבל הייתי מצפה ממנו לשנן, לפחות, את מה שכל לבלר מתחיל לענייני חרדים כבר הספיק לשכוח. שריפת הפחים, ושאר מעשי האלימות, נעשים בידי שולי השוליים של הציבור החרדי. עשרות נערים משועממים, שבעיתונות החרדית מוקעים בגלוי.

מדובר פה אפוא בחוסר ידיעה, בוודאי שלא בהאשמה מכוונת. שהרי אין זה הוגן להאשים ציבור שלם בגין מעשי יחידים, כשם שלא יעלה על הדעת להאשים את כל הקהילה הגאה בחינוך לרצח, אם יתברר שהרוצח שהרג את הנערה והנער במועדון בתל אביב היה אחד מבניה.

שטרסלר מאמין בלב שלם, כי הציבור החרדי מתכנן להשתלט על המדינה באמצעות "מהפכה איראנית". יסיר דאגה מלבו. אין להם זמן למהפכות, לחרדים. רובם הגדול עובד קשה מאוד לפרנסתו. הוא מוציא את נשמתו כדי להביא לחם לפי הטף, שהרי המשרות הרבות בשירות המדינה סגורות לפניו מסיבות שרירותיות.

המיעוט שכן מנסה להחזיר חילונים בתשובה, לא חש בבעיה מצפונית מיוחדת. אולי מפני שמרבית ההורים דווקא מקבלים זאת בברכה. אולי הם אפילו חשים הקלה על שבנם לא נחבש בבית סוהר, לא נפל קורבן להתעללות סדיסטית בצבא ואינו מחפש את עצמו בסוף העולם - אלא רק נתפס לדת אבותיו.

צודק שטרסלר בטענתו, כי יש להם, לחרדים, סדר יום מאורגן. אבל סדר היום הזה איננו חדש. הוא עתיק מאוד, וכמעט שלא חלו בו שינויים באלפי השנים האחרונות. זהו סדר היום ששמר על העם הזה מיום היותו לעם, וסביר להניח שזו היתה שגרת יומם של אבותיהם של אלה שהיום מלינים על סדר היום המאורגן הזה.

בכובעו החדש כפרשן לענייני חרדים, מספר שטרסלר על מערכת החינוך החרדית, שבה "מלמדים שנאה לציונות ומכפישים את הרצל ובן-גוריון". טעות. לא מלמדים ציונות, כי התלמידים שם ציונים מספיק. עוד הרבה לפני שמישהו המציא את המלה ציונות. הציבור החרדי אוהב את הארץ הזאת בכל מאודו. הוא התיישב בה עוד כשהיתה אדמת טרשים צחיחה; לפני שרעיון אוגנדה של הרצל עלה על הפרק; והרבה לפני שהרצל עצמו רצה להתנצר.

אז מה באמת יכריע את המדינה? אולי הבעיה הדמוגרפית החמורה, שבינתיים רק החרדים תורמים למיגורה? אולי תנועות השמאל שמוציאות את דיבת הארץ רעה בעולם? או דווקא מעשי השחיתות, הפשע והאלימות הגואים?

אנחנו לא יודעים. גם שטרסלר לא.

דוד דמן