שאל את הרב - כללי
בצלים ושומים בהריון
- ד' ניסן התשע"ו
שאלה
שלום רב יש לי 2 שאלות אשמח למענה 1. מצאתי שני מקורות על כך שלא מומלץ לאישה הרה לאכול שום ובצל חי מקור 1- בספר המידות של הרבי מברסלב "עוברות ומניקות לא יאכלו שומין ובצלין" מקור 2- מתוך מאמר על הריון ולידה ביהדות שמסתמך על מקורות - "ישנה אזהרה מפני שתית יין חי לא מבושל שעלולה לגרום להפלה(מתוך נדה,כ"ד) וכך גם צנון, שום, בצל(מתוך שביל אמונה נתיב ה', א'), וכרכום(מתוך דרך החיים ל"ד). ורציתי לשאול האם ידוע מהי הסיבה לכך על פי מקורות אלו שאסור לאכול את זה בהריון? יש אמונה טפלה ששמעתי שאישה הרה לא תאכל שום אחרת הילד יכול לצאת מכוער האם זה איכשהו קשור למקורות האלו או שזה משהו שיצא מהקשר או תוספת? האם לסמוך על מקורות אלו ולכבדם כפי שמכבדים מה שרשום למשל בשולחן ערוך? 2. במאמר אחר שקראתי שלקח את מקורותיו מספר מסכת כתובות רשום " ישנו גם קשר בין סוג המזון למידות שליליות בילדים שיוולדו אכילת חרדל גורמת לבנים זללנים, שחלים לבנים זולגי דמעות, ציר דגים למניעי עיניים, אדמה לבנים מכוערים, שותה שיכר לבנים שחורים, ביצים לעיניים גדולות, כוסברה לבנים שמנים." נשאלת השאלה איך להתייחס למה שרשום? האם מסכת כתובות זה מקור שצריך לכבד ולנהוג לפיו או שמדובר כאן יותר במנהגים? השאלה נשאלת כיוון שזה נשמע ממש כמו אמונות טפלות. תודה רבה!
תשובה
לכבוד השואלת,
סליחה על האיחור בתשובה.
לא ראיתי בספר המדות, אבל יתכן שטעם הרבי מברסלב על פי דברי רש"י (במדבר פרק יא פסוק ה):"את הקשאים - אמר ר' שמעון מפני מה המן משתנה לכל דבר חוץ מאלו, מפני שהן קשים למניקות, אומרים לאשה אל תאכלי שום ובצל מפני התינוק."
כפי מה שראיתי בגמרא בנדה, לא נזכר בפירוש שאין לאשה לשתות יין מפני ההריון, אלא שאין לה לשתות יין באופן מוגזמת.
כמו כן, בספר שבילי אמונה לא ראיתי שכתוב אלא שלא לאכול דברים חריפים [אבל לא נזכר שם צנון, שום, או בצל בפירוש]- והטעם שמובא שם, מפני שהם גורמים להורדת דם (שלא בשעת העיבור) והעובר צריך לדם. ומתוך דבריו מובן, שההתוצאה הזאת של מיעוט דם באופן מופרז אולי יכול להזיק, אבל בכמות שגורם (שלא בזמן העיבור) להורדת דם מועט, לכאורה לא יגרום להיזק ממשי לעובר. ונראה שיש כאן רק משום "אזהרה כללית", כלומר, שהקורא יהא עירני לנושא.
והכלל הגדול, שיש צורך לבדוק אחר כל מקור שהיא כשלעצמו, ולברר אותו באמת; ולא יסמוך על מאמרים או שמועות לחשוב לעצמו שכך בודאי כתוב גם במקור שצוטט.
לכן, כמובן, שיש לשמור על כל מה שמובא בגמרא כתובות - אשר כל דבריה נכתבו ע"י האמוראים זי"ע ברוח הקודש, וכידוע. אבל בגמרא בכתובות לא נזכר כל מה שכתב בעל המאמר - רק נזכר שם דברים חיוביים לעשות; ומשמעות הגמרא שם להודיע לנו שאכילת האשה מאכלים מסויימים בזמן ההריון יכול להשפיע לטובה על הולד.
הנה מה שנאמר בגמרא: (חברותא כתובות דף סא עמוד א):
"בריי [בריאים].
דאכלה ביעי [ביצים], הוו לה בני עינני [עיניהם גדולות, ויפה הוא].
דאכלה כוורי [דגים], הוו לה בני חינני [בעלי חן].
דאכלה כרפסא [כרפס], הוו לה בני זיותני [יפי תואר].
דאכלה כוסברתא, הוו לה בני בישרני [בעלי בשר].
דאכלה אתרוגא, הוו לה בני ריחני [בעלי ריח]."
לכן למעשה יש לבדוק תמיד אחר מקור הדברים. אם נמצאו שחז"ל הורו לנו הנהגה מסויימת בפירוש, אם כן ברור הדבר שאין לזה שום שייכות עם אמונה טפילה, אלא היא דבר מעשי שנתנסו בה. ואם אין אלו דברי חז"ל, רק השערות שנתוספו על ידי מפרש, חייבים להבחין במקור הראשון אם אכן זו היתה כוונתם של חכמינו ז"ל.
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il