שאלה לגבי חזרה בתשובה!

שלום כבוד הרב, אני חוזרת בתשובה בערך כשנה ( יותר נכון מתחזקת, תמיד הייתי שומרת שבת ומקפידה על הרבה דברים בדת מלבד לבוש צנוע) בתחילת ההתחזקות שלי הייתי במלוא מובן המילה מאושרת, גם כאשר ויתרתי על דברים שהיו לי בעבר כמו ידידים מסיבות וכו... עדיין הרגשתי מסופקת מכל מצווה שעשיתי. עם הזמן הכרתי את המושג ´מדרשה´ והחלטתי להיכנס אליה - אני לא יודעת אם זה מה שבאמת רציתי אבל כולם תמיד אמרו לי שזה מסגרת הכי טובה לבת ישראל להיות בה ושזה מה שה" רוצה ממני. מאז כניסתי למדרשה או אפילו קצת לפני אני לא יודעת אם המדרשה זה הסיבה, כל מה שאני עושה אני אפעם לא מרגישה שעשיתי משהו טוב, ואני רואה בנות מהמדרשה שהם ברמה רוחנית אדירה ועושות כל דבר הכי קטן באהבה ובאמת מאמינות במה שהם עושות ולי דברים שהם עושות נראים לפעמים מיותרים וגם אפילו טיפשיים. קשה לי להבין אותן איך כשיש אירועים משפחתיים של בני דודים שלהם וכו" הם לא הולכות.. בשבילי זה יהיה עינוי אם אני לא יילך וגם אמא שלי תכעס עליי מאוד, גם ככה מסתכלת עליי כמו על משוגעת ולפעמים אני אומרת אולי היא צודקת אולי לא הייתי צריכה ל´השתגע´ יותר מדיי וללכת יותר מדיי קיצוני?? בתחילת החזרה בתשובה שלי הייתי בטוחה שרק עם הדת אפשר להיות מאושרים, עכשיו אני כבר לא בטוחה יש הרבה דברים שנראים לי אצל החרדים כל כך קיצוניים ומיותרים. מה לעשות עם ההרגשות האלה? אני כבר מאוד מבולבלת ויש לי הרבה נפילות אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי האם לחזור למדרשה? אולי לחפש מדרשה בכיוון אחר משהו כמו דתי לאומי ולא חרדי? איך אני יכולה לדעת באמת מה ה" רוצה ממני?? כי בסופו של דבר אני רוצה לעשות מה שה" רוצה- שתמיד נתן לי הכל, אותו אני רוצה לשמח וזה מבלבל שיש כל מיני רבנים שלכל אחד יש דעה אחרת, אני לא יודעת לפי מי ללכת לפי המחמיר או לפי המקל... אני מרגישה צבועה עם עצמי שכשנוח לי אני הולכת לפי המחמיר וכשלא נוח לי לפי המקל. מקווה שתוכל להבין מה שכתבתי כבוד הרב, אני מחכה לתשובה בקוצר רוח.