יציאת ידי חובת קידוש ליל שבת

בס"ד שלום רב, אנו עורכים במשפחה המצוצמת קידוש בשבת, בערב ובבוקר, כאשר המקדש הוא אבא שלי. הבעיה היא שאבא שלי אינו מאמין כלל בדברי חכמים ואפילו בז להם! משיחות ישירות איתו אני יודעת בודאות שגדולי הדור והפוסקים בכל הזמנים, אינם אלא "גנבים ושקרנים" מבחינתו, אשר משמרים את הבורות וחוסר ההשכלה, העוני והמצוקה בקרב הציבור החרדי, רק כדי שהחרדים יהפכו לנזקקים וישליכו יהבם על מנהיגי המגזר ויבחרו ש"ס. אין עולם הבא, וכל זה רק המצאה של מנהיגי המגזר, כדי לעודד את החרדים להישאר עניים בחיי העולם הזה, תוך הבטחות אוטופיות לקבלת "שכר רב" בעולה"ב. פעם הוא לעג באזניי על דברים שאמר מרן עובדיה יוסף זצ"ל. מכאן שאבא שלי נמנע ומסרב בעקשנות להגביה את כוס היין בזמן קידוש ליל שבת - לאורך כל הקידוש, רק כדי לא לקבל דברי חכמים, וכך הכוס נותרת מונחת בדד (ללא מגע כלל) על השולחן גם בזמן אמירת "ברוך... בורא פרי הגפן". כמו כן הוא נמנע בעקביות מלומר "אשת חיל". ראוי לציין שאבא שלי עורך קידוש מתוך הרגל יבש אותו ספג מבית סבא בילדותו, בבחינת מצוות אנשים מלומדה. האם הקידוש שלו (עם כוס שמונחת על השולחן) מוציאה מישהו מאיתנו לידי חובה?? תודה מראש על התשובה.