נשים
עצת נשים
- ח' ניסן התשע"ו
שאלה
שלום, אני חוזרת בתשובה. ועל כל תשובה שאני מקבלת צצות לי עוד אלפי שאלות. עיניין הנשים בתורה אינו מניח לי. וזאת כיוון שבכתוב נתקלתי לא פעם אחת כמשהו שנראה מזלזל בנשים. כשקיבלתי על עצמי לחזור בתשובה ולשוב לבית ה׳ קיבלתי על עצמי את נעשה ונשמע וזאת אף על פי שכל חיי סירבתי לעשות מבלי להבין. אך לא כך הדברים והאמונה שלי כל פעם מחדש מתערערת כי איני מבינה. למה כתוב במסכת אבות בפרק ראשון: ״כל זמן שאדם מרבה שיחה עם האישה, גורם רעה לעצמו ובוטל מדברי תורה וסופו יורש גהנום״. והפרשות של ברטנורא: ״מצאתי כתוב: כשאדם מספר לאישתו קרותיו: כך וכך אירע לי עם פלוני היא מלמדת אותו לחרחר ריב.. הכעיס אותי מאוד. הרי שאני אישה, אמנם ואין בליבי לחרחר ריב. למה כזאת ולמה בכזאת בוטות??? ועוד מצאתי שוב, השבת הגדול לפני פסח כשאני מנסה לעבוד על המידות הרעות שלי ולוקחת מהספרייה של אבי זכרונו לברכה עוד ספר, ספר המידות: באות ע׳: עצה, ט׳: ההולך אחר עצת אישתו, נופל בגהנום. י׳. אל תשאל עצה אלא מאיש ולא מאישה. ועוד בפירושים: ״אין לו עצה שלימה ונעשה ליבו מטונף כמו בית הכסא, שהוא מקום עצת נשים כמאמר רב עיליש״. באמת? העצה שאתן לבעלי לעתיד שווה לבית כסא? למה אני צריכה להתפלל לבן זכר ולבנים צדיקים ולבעל תלמיד חכם?? כדי שילמדו שהעצה של אימא שלהם שווה לבית כסא??? לא מספיק שהם מודים כל בוקר שהם לא נבראו אישה ואנחנו בחסדים צריכות כל בוקר להשלים עם רוע הגזרה. בנוסף העצה שלנו שווה לבית שימוש??
תשובה
בס"ד
שלום וברכה,
אני מתקשה מאוד להאמין שמצאת את כל הציטוטים הללו לגמרי במקרה תוך כדי לימודך בספרי קודש. שהרי דברי האהבה והשבח והכבוד לנשים - הוא רב מאוד, ואילו ציטוטים מן הסוג שציטטת הם נדירים והמסיתים מחפשים אותם בנרות כדי להוציאם מהקשרם המקורי.
עליך לזכור את מה שלימדונו חז"ל:
"הוי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות פא, מו). אם על אנשים פשוטים הדבר נאמר, קל וחומר שעל תלמידי חכמים צדיקים שמקדישים את כל חייהם ימים כלילות למען ה' ואהבת ישראל.
שאלי את עצמך שאלה פשוטה - האם אברכים מזלזלים בנשים שלהן ח"ו? האם רבנים מזלזלים בנשים בשיעורי תורה ח"ו? האם בחברת שומרי המצוות את נתקלת בהשמצה וזלזול בנשים חלילה? הרי אין חברה שמכבדת נשים יותר מיהודים יראי שמים שומרי תורה ומצוות.
מאוד קל לסלף את הכתובים, למי שאינו מכיר אותם. הרי על כל ציטוט שאת מציגה ניתן להציג ציטוט מקביל. לא סתם אומרים שחצי אמת גרועה מהשקר.
גם לא צריך להיות למדן גדול בשביל לשקר ולסלף, ניקח לדוגמה את מה שכתב שלמה המלך בספרו (קהלת ז, כו) "ומוצא אני מר ממוות את האישה"! הנה לך ציטוט נפלא לאתר אנטי-יהודי הכותב נגד מעמד האשה ביהדות... הרי כתוב במפורש שהאשה מרה, ולא סתם מרה, אפילו יותר מרה ממוות! האם זה מה שמלמדים בחורים בישיבות?! האם זה מה שכל הרבנים של זקני ציון מסתירים מאיתנו?! חכו עד שהמדינה שלנו תהפוך למדינת הלכה שחורה ואיראנית!
רואה כמה זה קל?
אלא ששלמה המלך גם כתב בספרו (משלי יח, כב): "מצא אשה מצא טוב"! ועוד כתב (משלי לא, כו): "פיה פתחה בחוכמה, ותורת חסד על לשונה... קמו בניה ויאשורה, בעלה ויהללה... תנו לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה"! ואת הפסוקים הללו קורא כל שומר מצוות בפני אשתו בערב שבת בפיוט "אשת חיל" המופיע בסידורים. הנה אומר שלמה המלך שמי שמוצא אשה מוצא טוב, ואשה פותחת את פיה בחוכמה, וילדיה ובעלה צריכים להלל אותה... וכידוע שלמה המלך הוא גם מי שחיבר את המשל המפורסם "שיר השירים" העוסק כולו בהשוואת אהבתו האינסופית של הקב"ה באמצעות ביטויי האהבה הגדולים ביותר שיש בין גבר לאשה, ושם השתמש בביטויים כמו "כולך יפה רעיתי ומום אין בך... מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה..." - הנה שלמה המלך מהלל את דמות האשה ומשווה את האהבה אליה כאהבתו הנצחית של הקב"ה לעם ישראל! היש כבוד גדול מזה לאשה? היא משל לכל עם ישראל, והאהבה לאשה היא משל לאהבתו של הקב"ה...
ואת שיר השירים קוראים כל הספרדים בכל ערב שבת בבתי הכנסת ביום המקודש ביותר! ואם כבר מדברים על מעמד האשה ביהדות, הרי כל חג הפורים עוסק בהצלה האלוקית של עם ישראל מיד המן על ידי אסתר המלכה, אשה שזכתה משמים להציל את כל עם ישראל ממוות! אשה מצילה את כל עם ישראל? וחג שלם עוסק בנסים שבהם היא זכתה? ואולי נוסיף לכך שיש גם הלכה בשולחן ערוך האומרת שעל הגבר לאהוב את אשתו כמו הגוף שלו, ולכבד את אשתו יותר מאת עצמו! כך חז"ל חייבו כל גבר יהודי (יבמות סב:) "אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו". אולי אפילו יצא לך פעם לראות זוג חרדי מקרוב, ולגלות שהיחס של הבעל לאשתו הוא בעצם מאוד יפה בזכות ההלכה, אז אולי מדינה חרדית לא תהיה כל כך שחורה ואיראנית כלפי נשים אחרי הכל...
אבל רגע אחד, איך שכחנו את מה שכתב שלמה המלך: "ומוצא אני מר ממוות את האשה"? מה הולך פה, מצא אשה מצא טוב ובעלה יהלל אותה, או שהאשה מרה יותר ממוות?
ובכן, מי שלומד את התורה בעיון כבר יודע שדברי חכמים דורשים עיון, כל מילה וכל אות מחושבת, הם לא זרקו פתגמים ומשפטים כמו אחד המוכרים מהשוק. המעיין יגלה ששלמה המלך דיבר על שתי סוגי נשים בספריו, והסביר בעצמו בספרו (משלי יד, א): "חכמות נשים בנתה ביתה, ואיוולת בידיה תהרסנה"! האשה היא לב הבית היהודי ובכוחה יש כח רוחני אדיר, אם היא בוחרת בטוב ותהיה צדיקה אז "מצא אשה מצא טוב", אך אם היא בוחרת ברע אז היא תהיה לבעלה "רע ממוות". כך אמר שלמה המלך (משלי לא, א): "אשת חיל מי ימצא, ורחוק מפנינים מיכרה, בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר, גמלתהו טוב ולא רע כל ימי חייה... אשה יראת ה' היא תתהלל, תנו לה מפרי ידיה ויהלולה בשערים מעשיה"! על שתי סוגי נשים מדבר שלמה המלך בחוכמתו, אשה היא לא טובה או רעה מטבעה אלא בוחרת מה להיות בדיוק כמו הגבר - צדיק או רשע, והכל בידי שמים חוץ מיראת שמים.
כפי שאת רואה, קל מאוד לצטט מקורות מסולפים, מקוטעים, מקומיים, ולפרש אותם מחוץ להקשרם והסברם המקורי. חוכמת חז"ל דורשת עיון רב, גם ברובד של הפשט וגם ברובד של הדרש כפי שהודיעו בגמרא (עבודה זרה, יט, עמוד ב): "אפילו שיחת חולין של תלמידי חכמים צריכה תלמוד!"
הנה ביאור לשאלתך על ריבוי שיחה עם האשה:
וכך הבהירו חכמינו בעצמם (אבות דרבי נתן ב, טז): "אל תרבה שיחה עם האשה כאיזה צד הוא מבזה את אשתו. היה דבר בינו ובין חבירו אמרו לתוך ביתו. שמעה אשתו ממנו יצאה לשוק ופגעה באשת חבירו אמרה לה כך וכך היה בעליך עושה כך וכך מצהיבו כך וכך מביישו התחילו נושאות ונותנות (עמה) בדברים ומצהיבות זו את זו התחילו מכחישות זו את זו. העוברים והשבים היו נושאים ונותנים עמהם בדברים. מי גרם לו לבזות את אשתו [הוא] על שהרבה שיחה עמה" - כלומר הכוונה שאין לדבר עם האשה דברים בטלים ודברי רכילות שגורמים לגנאי.
עוד נאמר באבות דרבי נתן (שם): "אל תרבה שיחה עם האשה, כיצד? בזמן שאדם בא לבית המדרש ולא היו נוהגין בו כבוד או שערער עם חברו, אל ילך ויאמר לאשתו כך וכך ערערתי עם חברי כך וכך אמר לי כך וכך אמרתי לו. מפני שבוזה את עצמו ובוזה את אשתו ובוזה את חברו. ואשתו שהיתה נוהגת בו כבוד עומדת ומשחקת עליו. כיון ששמע חברו אמר אוי לי דברים שבינו לביני הלך ושחן לאשתו ונמצא אותו האיש בוזה את עצמו [בוזה] את אשתו [בוזה] את חבירו".
רבי עובדיה מברטנורא מתכוון למהלך פסיכולוגי עמוק מאוד, והוא ריבוי שיחה בטלה - "ריבוי" מלשון מעבר למה שנצרך לאהבתם. כי ריבוי פירושו דברים בטלים ומיותרים ומסוכנים, אשר נובעים משיעמום ואז גורמים לשני דברים:
א. שיחה בטלה גורמת לדיבור לשון הרע על קרובים ועל שכנים ואנשים, ומגבירה שנאת ישראל ואת הסכסוך בין שכנים (ואת ודאי יודעת שיש נסיון גדול בין נשים לא לדבר לשון הרע ורכילות אחת על השנייה), ומתוך דיבור לשון הרע נגרמת שנאת ישראל בין שכנים ומשפחות בישראל. כמובן שרבי עובדיה מברטנורא לא דיבר על כל הנשים, כי יש הרבה נשים צדיקות ויראות שמים שמקפידות על לשונן, אולם כפי שבין הגברים יש יצר רע של תחרותיות וגאווה וכבוד והסתכלות במקומות אסורים, כך להבדיל אצל נשים יש יצר רע אחר של רכילות ושל צניעות. ומכיוון שהרבה נשים נופלות בנושא הזה, יש לשים לדיבור גם גבולות, ולהזהר מריבוי של שיחה בטלה.
ב. ודבר נוסף, שכאשר גבר שחושף יותר מידי את חולשותיו וחששותיו ומה שאמרו עליו אחרים וכו' - הוא פוגע בביטחון שהוא אמור להקרין בפני האשה. עלינו לזכור שלגבר ולאשה יש צרכים נפשיים שונים, והתנהגות נשית מידי אצל הגבר גורמת באופן בלתי רצוני לתחושת זלזול וחוסר ביטחון כלפיו שעשוי להגיע אף לידי גירושין.
ללא ללכת אחר עצת אשתו - נאמר בעצות רעות שנוגעות לענייני העולם הזה. כפי שמבארת הגמרא בעצמה (בבא מציעא, דף נט, עמוד א):
"ואמר רב: כל ההולך בעצת אשתו נופל בגיהנם... אמר ליה רב פפא לאביי: והא אמרי אינשי איתתך גוצא גחין ותלחוש לה? לא קשיא - הא במילי דעלמא והא במילי דביתא. לישנא אחרינא: הא במילי דשמיא והא במילי דעלמא" - לדוגמה אשה שמבקשת מבעלה שיעבוד בשבת כדי להרבות עושרו וכדו', לאשה יש כח השפעה חזק מאוד על בעלה לחטוא, ובעניינים שכאלה צריך להיזהר ביותר.
"מקום עצת נשים" - אין הכוונה לעצה כלשהי שנותנת אשה לבעלה, אלא למקום שבו היו הנשים בעבר מתאספות בו כדי לדבר ביניהן רכילות ולשון הרע (גיטין דף מה): "נשי כל מילי מסדרין בבית הכסא". גם בתהילים נאמר "ובמושב ליצים לא ישב" וזה נאמר על חברת גברים.
צר לי שנתקלת במאמרי שטנה ושנאה שמסלפים ציטוטים של רבנים שכיבדו את נשותיהם עד מאוד. שהרי דתנו היא הדת היחידה בעולם שציוותה על כל בעל: "אוהב את אשתו כגופו ומכבדה יותר מגופו" (יבמות סב, ב; רמב"ם בהלכות אישות, טו, יד). על הרב אריה לוין מסופר כי כאשר הגיע פעם אחת לרופא עם אשתו בגלל כאב ברגלה, אמר לרופא: "דוקטור, הרגל של אשתי כואבת לנו"!
אנא צפי בהרצאה זו:
אמרו חז"ל שבאחרית הימים "חכמת סופרים תסרח, ויראי חטא יימאסו, והאמת תהיה נעדרת." - ולצערנו עם כל ההסתה זה מה שקורה כיום. אל תתפתי להאמין למסיתים.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il