גלגול נשמות ורבי יהושע בן לוי

בנוסף, מוסיף ומציין בעל ה"ערכי תנאים ואמוראים", שמן ההכרח הוא שהיו שני חכמים בשם זה, כי על אחד מהם מובא נפטר על מיטתו כדרך כל האדם ולא עלה בסערה השמימה. אודות כך הוא מביא את המובא במדרש רבה‏^[3]: "עוז והדר לבושה ותשחק ליום אחרון, כל מתן שכרן של צדיקים מתוקן להם לעתיד לבוא מראה להן הקב"ה עד שבהן בעולם הזה, ונפשן שביעה והן ישנין.. כי עתה שכבתי אז ינוח לי, בשעת סילוקן של צדיקים הקב"ה מראה להן שכרן, זבדי בן לוי ורבי יהושע בן לוי ורבי יוסי בן פטרוס תלתהון אמרי תלתא קראי כד דמכין.. חד אמר על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא כי בו ישמח לבנו כי בשם קדשו בטחנו, וחד אמר תערוך לפני שולחן נגד צוררי וחד אמר כי טוב יום בחצריך מאלף"...". אגדה זו מובאת גם בתלמוד ירושלמי‏^[4] בשינוי קטן, וכן מובאת במדרש שוחר טוב: "וישמחו כל חוסי בך.. רבי זבדי בן לוי ורבי יוסי בן פסטוס ורבי יהושע בן לוי, שלושה אלו קראו פסוקים אלו בשעת פטירתן מן העולם".

בעל הערכי תנאים ואמוראים סובר שהחכם שעלה השמימה בעודו חי הוא האמורא, כי כתוב שרבי חנינא בר פפא הוה שושביניה - של ריב"ל, (אך ראיה זו ניתנת להפרכה לפי פירוש רש"י שמפרש שהוא היה חבירו של המלאך המוות, אך לא של רבי יהושע בן לוי).

למחקר זה של בעל הערכי תנאים ואמוראים, נמצאו סימוכין ברורין לאחרונה. בשנת ה'תשס"ט מצא מיטש פליצר, תושב היישוב ציפורי שבגליל, במהלך חפירות לקראת בניה, מערת קבורה מהמאה ה-3 המצוינת כקברו של רבי יהושע בן לוי הקפר, בפנייתו לחברת אתרא קדישא סירבו להתייחס לפנייתו, בטענה שרבי יהושע בן לוי עלה בחייו לגן עדן, אולם כשהחלה רשות העתיקות לטפל בממצא, עלתה ההנחה כי אין הכוונה לרבי יהושע בן לוי שעליו דובר במדרש שעלה בחייו אלא לחכם אחר, ולכן מצוין שמו בתוספת הכינוי "הקפר" שמשמעו טוחן פירות, על מנת להבדיל בינו לבין החכם המפורסם. ייתכן שמדובר ברבי יהושע בן לוי זה‏^[5]. 

בכך גם נמצאת חפיפה בין שם התלמיד "רבי יהושע בן לוי הקפר" לשם רבו "רבי אלעזר הקפר".

[עריכה]קברו

במדרש כתוב שיש אומרים שרבי יהושע עלה לגן עדן בעודו בחיים.‏^[7], וכך מובא גם בתלמוד בבלי‏^[8].

בשנת ה'תשס"ט מצא מיטש פליצר, תושב היישוב ציפורי שבגליל, במהלך חפירות לקראת בניה, מערת קבורה מהמאה ה-3 המצוינת כקברו של רבי יהושע בן לוי הקפר, בפנייתו לחברת אתרא קדישא סירבו להתייחס לפנייתו, בטענה שרבי יהושע בן לוי עלה בחייו לגן עדן, אולם כשהחלה רשות העתיקות לטפל בממצא, עלתה ההנחה כי אין הכוונה לרבי יהושע בן לוי שעליו דובר במדרש שעלה בחייו אלא לחכם אחר, ולכן מצוין שמו בתוספת הכינוי "הקפר" שמשמעו טוחן פירות, על מנת להבדיל בינו לבין האמורא המפורסם.