פאות וזקן

שלום וברכה

זקן -

התורה אוסרת על גילוח הזקן בתער, כמפורש בספר ויקרא (יט כז. גילוח הזקן במכונה שאחרי הגילוח מרגישים את שורשי השער על ידי העברת היד, אין בזה איסור מן התורה. אבל לכל הדעות יש מעלה בגידול זקן ארוך, ויש על כך טעמים בהלכה ובעיקר בקבלה. בהלכה נתבארו כמה טעמים למנוע תספורת הזקן, מאחר ויש בכך אולי משום לא ילבש גבר שמלת אשה, שבדורות הראשונים הזקן היה תפארתו של הגבר, והגילוח החל אך ורק ברוח המודרנה והשויון [עם שלפי עיקר ההלכה כיום שגם גברים הולכים ללא זקן כבר אין בזה איסור `לא ילבש`]. רווקים לא נשואים פחות מקפידים על כך, אבל אחרי החתונה רוב הציבור החרדי מתחילים לגדל זקן מלא או חלקי, על פי הקבלה הזקן נחשב לצינורות של שפע עליון, וחבל לוותר עליו. אולם רצוי לא להחליט לגדל אלא אם כן בטוחים שזה לתמיד, ולא לשחק עם זה תקופה כן ותקופה לא.

פיאות ויקרא פרק יט" פסוק כז´ כתוב ´לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם .

הכוונה שאסור לספר את השערות שגודלות ברוחב המצח מתחילת המצח עד האוזן. כדי שלא יהיה כל הראש בהקפה אחת ללא שיער.

בספר החינוך מבאר

משרשי המצוה, כדי להרחיק ממנו ולהשכיח מבין עינינו ומכל מעשינו כל ענין עבודה זרה וכל הנעשה בשבילה, ובאה אזהרה מפורשת בדבר שיעשו לה בני אדם בגופותם, מפני שהיא למזכרת עוון תמיד אחר שהיא דבר קבוע בגוף. ומפני שזה מעקרי טעם המצוה, היו צריכין זכרונם לברכה שיבארו כי הקפת כל הראש גם כן בכלל הלאו, שלא תאמר שתכלית מה שנאסר כדי שלא נדמה להם והם לא יגלחו כל הראש כולו, למדונו שגם זה בכלל האיסור הוא, כמו שנא´  ביבמות שאמרו שם [ה´ ע"א] הקפת כל הראש שמה הקפה. ואפשר כי התורה אסרה הכל משום דומה לדומה.

בספרי הקבלה מבואר שפיאות הראש הם המתקת הדינים על כן חובה להשאיר אותם ולא לקצצם 

בברכה  - בנימין שמואלי