תורה ומדע
עיבור נחש
- י"א ניסן התשע"ו
שאלה
לכבוד הרב דניאל בלס קראתי את המאמר של הרב על נקבת נחש שהטילה ללא זכר, הרב כתב שם 1. "ובכל אותו הזמן אינה יכולה להתעבר מנחשים אחרים..." - בגמ' שם כתוב שנקבת נחש יכולה לקבל זכר גם לאחר שהתעברה - "גם הנחשים משמשים כבני האדם" 2. "ונראה שחז"ל התכוונו לזמן המרבי שהנקבה יכולה לעכב עצמה מללדת" נראה מהגמ' שנקבת נחש לא יכולה להוליד לפני שבע שנים כי אם כן מדוע ענה לו ר' יהושע - "אלו כבר היו מעוברים ארבע שנים" הרי אם נקבת הנחש יכולה ללדת בתוך שבע שנים שיאמר לו שהוא התכוון שהזמן המרבי בוא שבע שנים.
תשובה
שלום וברכה,
1. לא נאמר בכתבה שנקבת-הנחש מתעברת ללא זכר. מה שנאמר שם הוא, כי לאחר ביאת נחש-זכר, עברו שש שנים עד שהנקבה הטילה ביצים. זהו זמן העיבור הארוך ביותר בטבע. אך ודאי שבזמן הזה היא יכולה לקלוט זרע מנחשים זכרים אחרים.
2. ודאי שהכוונה היא לזמן המירבי, שהרי רוב הנחשים מטילים ביצים אחרי חודשים ספורים, ולא שנים.
מהגילויים המדעיים בתחום נלמד שנקבת הנחש יכולה לשמור את הזרע, ודוחה את מועד ההריון שלה במשך שנים - לרוב מסיבות של מצוקה, כגון כשהיא נמצאת בסביבה עויינת או ברעב, ולאחר שש שנים היא מסוגלת להתעבר כשהתנאים נוחים לכך.
לגבי הגמרא, מסופר שם על ניסוי שערכו בנחשים כדי לבדוק את מועד העיבור המקסימלי, ופירוש הדבר ששמו את הנחשים במקום מצומצם ודחוק בכדי לבדוק את מקסימום-הזמן שנקבת הנחש יכולה לדחות את ההריון. היוונים חשבו שמועד המקסימום הוא 3 שנים, אך על זאת השיב ר' יהושע שאפשר, כי אותם נחשים שנכלאו בידם כבר קיבלו זרע 4 שנים קודם תפיסתם, כך שאין ניסוי זה מוכיח על זמן העיבור המקסימלי.
בברכה,
דניאל בלס
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il