הרהורים על ה" במקומות טמאים

שלום וברכה

להלכה כתב בספר ציץ אליעזר שיש להקפיד שלא לחשוב על בורא עולם במקומות המטונפים.

ואעתיק את דבריו

שו"ת ציץ אליעזר חלק יג סימן א

ג (א) ובדבר אם מותר להרהר בביהכ"ס וכדומה במקומות המטונפים במציאותו ית"ש. הנה כבר עמד בזה הגאון הגר"ש קלוגער ז"ל בחידושיו חכמת שלמה על או"ח סי´ פ"ה. וכותב שלכאורה יש ללמוד ק"ו דאסור להרהר במציאותו ויכלתו, אבל לאחר מיכן חוזר בו מזה וכותב דלפמ"ש המקובלים דתפילין דר"ת מותר לשוח בהם שיחת חולין מכוח דקדושים ביותר ואין דבר טמא נתפס בהם י"ל מכ"ש בזה כן.

והנה בדומה לסברתו מביא בדומה לזה גם בפי´ נחל אשכול שעל ס´ האשכול ה´ תפלה וק"ש סי´ י"ב אות כ"ח דכותב שם ששמע בשם גדול אחד שאמר דבגדולתו של הקב"ה מותר להרהר, בבית הכיסא, ושזהו כוונת המשורר בשיר הייחוד ליום ג´: אף כל טינופת לא תטנפך, ע"ש.

(ב) אבל לפענ"ד קשה לבנות יסוד מעפ"י האמור, ראשית הא גם דברי תורה אין טומאה נתפס בהם כדאיתא בברכות ד´ כ"ב ע"א, וקדריש לה מקרא הלא כה דברי כאש, מה אש אינו מקבל טומאה אף דברי תורה אינן מקבלין טומאה. ובכל זאת אסור להרהר בהם במקום טומאה ומטונף משום כי דבר ד´ בזה וכו´ כדאיתא בברכות שם ד´ כ"ד ע"ב, וא"כ מה"ט צריך להיות אסור גם ההרהור במציאותו ית´, ושנית גם בההיא דתפילין דר"ת ההלכה דשם היא נגד המקובלים, וצריכים אנו על כן גם שם לתפוס העיקר כההלכה, יעוין באו"ח סי´ ל"ד סעי´ ב´ וביאור הלכה ד"ה יניח של ר"ת, עיי"ש, וא"כ אין ללמוד מהאמור שם ע"פ הקבלה.

ומצאתי בשו"ת לבושי מרדכי מהדו"ת חיו"ד סי´ קע"א שכותב להשיב על ראי´ הגרש"ק ז"ל מההיא דיומא, ומציין לכמה פירושים שנאמרו בהכוונה של תמיד הנא´ בשויתי, ושלכל הפירושים אין תיבת תמיד תמיד ממש,

והרמ"א בריש סי´ א´ שהביא הך קרא דשויתי וגו´ ומפרש ליה על תמידיות ממש, דקדק בדבריו וכתב גם שהוא כלל גדול בתורה ובמעלות הצדיקים אשר הולכי /הולכים/ לפני האלקים. וכפי שראיתי להגאון מלבי"ם ז"ל בספרו ארצות החיים סי´ א´ בהמאיר לארץ סק"ח שהרגיש בסתירה שישנה לכאורה מההיא דסנהד´ לדברי הרמ"א, ולכן מפרש דבדקדוק כתב רמ"א כנ"ז, כי לא כל אדם יעצים עוז לשום מחשבתו בה´ לטוטפות בין עיניו תמיד, ורק צדיקים ההולכים לפני האלקים תמיד, הדבקים באלקים חיים. וההיא דסנהדרין מכוון על שאר בני אדם אשר לא השיגו זאת, שעכ"פ צריכים ליזהר שבעת תפלתם ישימו פחד ה´ לנגד עינם כמ"ש בברכות כ"ח ע"ב דעו לפני מי אתם מתפללים עיי"ש.

ועכ"פ מכיון שחזינן דהך תמיד מתפרש גם על זמן קבוע, בודאי שמתפרש אליבא דכו"ע רק במקומות הראוים לכך, לאפוקי בית הכיסא  והדומה לזה שאינם ראויים לכך בגלל טינופם, לכלוכם ומיאוסם.

 על כן הטוב טוב יותר להתנהג כפי שכותב שם בשו"ת לבושי מרדכי, והוא: דודאי כן הוא דגם במקומות הנ"ל תהי´ אמונת אומן, אבל לא שיחשוב ויהרהר כן ממ"ש אלא שתהי´ תקועה בלבו ובמחשבתו כ"כ שלא תהי´ סרה ממנו לרבות מחשבות בלב איש, ואין ההרהורים שוים עיי"ש.

וא"כ ה"נ בנידוננו י"ל ג"כ בכזאת דבהמצאו בביהכ"ס וכדומה יהרהר ויחשוב בלבו שרצונו להרהר בו ית"ש כראוי אלא שאינו רשאי, ואזי יעלה עליו הכתוב כאילו עשאו.

 בברכה - בנימין שמואלי