שאלה בנושא פיתוח האישיות

כבוד הרב שלום רב, קראתי באחד מאתרי מאמרים ביהדות את הפיסקה הבאה: בספר משלי פרק כ´ז (פסוק י´ט) נאמר ´כמים פנים לפנים כן לב האדם לאדם´ ומבאר הגאון מוילנא ´כמו המים שמראין פני האדם כפי מראהו להמים (כמו מראָה) אם יעקם פניו גם המים יתראו, כן לב האדם לאדם אם לבו טוב לאותו אדם, הוא גם כן טוב עמו אף שאינו ידוע ליבו של אדם´ וכן מפורש בתוספות (פסחים קיג:) ´כיון שהוא שונאו גם חבירו שונא אותו´ כפי שנאמר כמים פנים וכו". האם לדעתך פסוקים אלה ופירושם מעידים על כך כי אם לאדם יש אויב גדול (נגיד ואןתן אןיב דן אותו למשפט שווא בכדי להציק לו שנים רבות) ובכל ליבו אותו אדם (הנתבע לדוגמא) משוכנע כי אם יחשוב על ליבו מחשבות טובות על אותו אויב ואף יראה בעיני רוחו כי אותו אויב הוא בעצם מתחת לקליפותיו נשמה טהורה שברא בורא העולם (וזו כמובן האמת לאמיתה), האם יכול הדבר לבוא לו לעזר כי אותו אויב יעזוב אותו לנפשו וימשיכו כל אחד מבני אדם אלה בחייהם ?