אובאמה בצופן התנכ"י

  שלום וברכה

הבסיס מאחורי רעיון הצופן, הוא בדילוג ´הכי קטן´ שנמצא על האיש, שם עוצרים לראות באיזה עניין מדברת שם התורה, או הנביא.

ולדוגמא, הנשיא אובאמה נמצא בצופן התנכ"י 32 פעמים בדילוגים של עד 100 אותיות. [למעלה ממאה אותיות לא בדקתי כלל]. הדילוג הכי קצר הוא דילוג של שבע אותיות. והוא נמצא שני פעמים בדילוג הזה, אחד במקום בו מדבר הנביא בפירוש על מרכיבי הקואליציה של המלחמה האחרונה, קרי מלחמת גוג ומגוג. והפעם השניה הוא נמצא בפסוקי ההרגעה שהנביא מרגיע את עם ישראל השומר אמונים להקב"ה שאל להם להתבלבל ממאורעות המלחמה האחרונה, וכי אין להם ממה לפחד.

ואלו הם שני הדילוגים של 7:

1. יחזקאל פרק לח פסוק ב

בֶּן אָדָם שִׂים פָּנֶיךָ אֶל גּוֹג אֶרֶץ הַמָּגוֹג, נְשִׂיארֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל, וְהִנָּבֵא עָלָיו: וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִ-ה הִנְנִי אֵלֶיךָ גּוֹג, נְשִׂיא רֹאשׁ מֶשֶׁךְ וְתֻבָל:

2. ירמיהו פרק מו פסוק כז

וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל, כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם, וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד: אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב, נְאֻם יְהוָ-ה כִּי אִתְּךָ אָנִי...

גוג אינו אמור להיקרא בשם זה ממש באחרית הימים, וכמו שאומר הנביא יחזקאל בעצמו בהמשך הפרשה:

יחזקאל פרק לח פסוק יז:

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִ-ה, הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם ?

ופירש הגאון המלבי"ם:

"כה אמר ה´ האתה הוא - רוצה לומר, כי שם גוג ושם מגוג כבר ישכח בימים ההם עד שלא ידעו כלל מי היא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג, ושם המלך גוג! רק אז כשיבוא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא, אז ידעו שזה הוא המלך גוג שניבא עליו".

"וזהו שאמר בפסוק טז: בְּאַחֲרִית הַיָּמִים תִּהְיֶה וַהֲבִאוֹתִיךָ עַל אַרְצִי ...לְעֵינֵיהֶם גּוֹג: רצה לומר שבאחרית הימים תהיה גוג - שאז ידעו כי אתה הוא גוג, וזהו שאומר כאן, האתה הוא שעליך דברו הנביאים בימים קדמונים, ביד עבדי הנביאים בימים ההם שנים - ר"ל שנבאו עליך שנים רבות כדברי חז"ל".    

  אולם יש להדגיש, שאין אף אחד שיודע בדיוק מה שעתיד להיות, ויתכן מאוד שזה לא יתפתח כך, בהחלט יש כאן הכנה ותשתית, אבל לא מחייב את המציאות, וכך כתב הרמב"ם [הלכות מלכים] בהתייחס לעניינים הללו:

"וכל אלו הדברים וכיוצא בהם, לא ידע אדם איך יהיו עד שיהיו, שדברים סתומים הם אצל הנביאים, וגם החכמים אין להם קבלה בדברים אלו, אלא לפי הכרע הפסוקים, ועל כל פנים אין סדר הויית דברים אלו ולא דקדוקיהם עיקר בדת".

בהצלחה - מנשה ישראל