אמונה
עצבות
- כ"ה אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום רב, בכל ההרצאות ששמעתי בעניין כעס או עצבות הבנתי ששניהם מידות רעות במיוחד, וכאשר נמצאים במצב של עצבות הקב´ה מתרחק מאיתנו כי זה לא רצונו, וגם מראה כאילו אנו באים בטענות כלפי הקב´ה שנתן לנו ניסיונות ואנו מתעצבים עליהם או כועסים עליהם ולא מקבלים באהבה ובשמחה את רצונו של הקב´ה. אבל, לפני כחמישה חודשים נפטר אחי הצעיר והיקר ממחלה קשה לאחר שסבל ייסורים קשים במיוחד!! (והייתי כל כך קשורה אליו) ולאחר כל המאבק הקשה הזה הוא מסר את נשמתו לבורא והשאיר אלמנה צעירה ושני תינוקות קטנים וזה מצב שגורם לי צער ועצבות בלתי נסבלת !! אני מוצאת את עצמי כל הזמן בוכה על כך !אני יודעת שאסור לבוא בטענות כלפי הקב´ה ולכן אני לא שואלת מדוע? למרות שבוער לי ממש בנשמה השאלה למה זה קרה לנו ? אבל הדמעות והעצב נגררים איתי כל הזמן ואני מרגישה שאני בקונפליט אדיר מצד אחד עצוב לי ואני רוצה ומרגישה צורך לבכות וזה דבר טבעי ביותר. ומצד שני אני יודעת שאסור להעצב וצריך לקבל כל דבר שהקב´ה נותן לנו באהבה ובשמחה - ואני פשוט לא מסוגלת. מה עושים??
תשובה
שלום וברכה
מעולם לא אסרה תורה בכי וצער על מת וכל לב מרגיש בוכה ומתאבל על המת, ואף שאנו יודעים שהמת עדיין חי בעולם האמת ואנו מקווים שלאחר מלאת שנותינו נזכה להיפגש ולהתאחד שוב, אולם אין זה מונע כלל את הבכי והגעגועים והעצב, ורק הזמן מרגיע את הכאב ואת הגעגועים.
אין כל ריחוק מבורא עולם כאשר את מתאבלת על המת.
בהצלחה - בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il