ראש מורכן ולב רם.איך מייסמים מבלי לוותר על האישיות שלי?

שלום וברכה. יש לי בעיה,אני נמצאת בסביבה של אנשים שיש להם דעות שונות ממני. אני מרגישה שונה מהם בהרבה דברים.יוצא שאני מתווכחת איתם הרבה.זה לא עושה לי טוב וזה גם קצת מעיק.חוץ מזה שלהיות וכחן זו תכונה רעה. איך שומרים על הדעות שלך? איך אתה נראה ומרגישים בקיומך מבלי לפגוע באחרים ומבלי לפגוע בעצמך? לפעמים אני מגיעה למסקנה שחיי חברה מיותרים כי אתה רק גורם לעצמך לדבר לשון הרע להתוכח ,למרות זאת יהיה קשה בחסרונם. אני יכולה לא להתוכח ולא להביע דעה ולהגיד כן לכל דבר אבל זה משעמם וזה לא אני. וגם יש את הענין שאם אתה לא נחרץ ובוטה אפילו אגרסיבי במידה (אם יש דבר כזה) אז לא מתייחסים אלייך כמו שצריך.אני לא מחפשת שיהללו אותי אבל אני גם לא רוצה שידרכו עליי. איך אני מגיעה לאיזון ושקט נפשי,אני לא רוצה להרע ולא שיהיה לי רע. קראתי פעם ספר של הרמב´ם שאומר שאדם צריך ללכת בראש מורכן ולב רם.איך מייסמים את זה? ובעידן שלנו אם את כזה,כמו שהרמב´ם ציין משמע אתה לא קיים.וזה רומס את האישיות. תודה מראש על הקדשת הזמן